בין שלומיאל לשלימזל  במדבר א' | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 25/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי

ברשימת שמות ראשי השבטים הנזכרים בפרקנו מופיעים כמה שמות המושכים תשומת לב, כמו שְׁדֵיאוּר, פַּגְעִיאֵל או עָכְרָן. שם אחד מוכר לנו היטב, והוא נחשון בן עמינדב משבט יהודה, זה שהמציא את הקפיצה הנחשונית.

והנה, ראש שבט שמעון קרוי שְׁלֻמִיאֵל, שם המעורר בנו אסוציאציות משונות. פעם היינו משתמשים לא מעט בכינויים שלומיאל וביש-גדא, ואפילו למדנו להבחין בין שני כינויים אלה: שלומיאל הוא זה ששופך בטעות את המרק. ביש-גדא הוא זה שעליו המרק נשפך... או: שלומיאל הוא זה המפיל עציץ מהחלון, וביש-גדא הוא זה שהעציץ נפל לו על הראש...

אם כן, שלומיאל בשפה העברית ה`מודרנית` (בינתיים נמחה זכרו משפת ההווה) – משמעותו מישהו עם שתי ידיים שמאליות. אבל בתורה מופיע שם זה כשם מכובד של ראש שבט שמעון. המשמעות המקורית של השם היא, ככל הנראה, איש שהאל נותן לו שלום, איש ששלומו מובטח לו על ידי האל. מה למשמעות המקורית של השם ולכינוי המזלזל, שיתורגם לאנגלית, כנראה, כ-clumsy?

מקורה של המשמעות המזלזלת, מנמיכה, כך סבורים הבלשנים, הוא בשפת יידיש, שבה הוא נקרא שְׁלִימַזְּל. איך זה קרה?

אחד ההסברים הוא כי מדובר בהֶלְחֵם בין המילה בשפה הגרמנית העתיקה (הוך-דויטש) "schlim", שפירושה עקום, והמילה מזל בעברית; ביחד: "עקום־מזל". הסבר שונה לחלוטין מסתמך על משמעות המילה "שלים" בארמית - `שָׁלֵם` – כלומר, "שלים-מזל" הוא, בלשון סגי-נהור, "אדם שמזלו שלם. לפי גרסה שלישית, מדובר בהלחם של המילים העבריות "שלא-עם-מזל", אשר בהגיה היידישאית נשמעות כ"שלוימזל", ומכאן להגייה שהשתרשה, שלימזל.

אך שלימזל אינו שלומיאל, ואנו ממשיכים לחפש...

ב-1813 נכתב ספרו של אלברט פון שאמיסו `הרפתקאות פטר שְׁלֶמִיל`, המספר על אדם שהימר על עסקה גרועה, ומכר בכסף רב את צילו למישהו. לאחר שאיבד את צילו, נודה מהחברה.

השם שלומיאל, בהשראת שלמיל חסר המזל של שאמיסו, עבר גיור בספרו של בשביס זינגר `שלומיאל איש חלם`. הספר החביב מספר שכשאלוהים ברא את העולם, הוא נתן שק של חוכמה ושק של טיפשות בידי מלאכיו, כדי שיחלקו אותם בעולם, אבל כל שק הטיפשות נשפך על העיירה חלם. גיבור הספר, אהרון היתום, תושב חלם, וזלטה העז שלו עוברים לגור אצל דודו שלומיאל ודודתו שרה. הדוד שלומיאל מתבקש לשמור ולהחביא את "ספר הניסים, אך הוא מסבך את העניינים...

אותו שלומיאל המקורי, נשיא שבט שמעון, זוהה על ידי חז"ל כזמרי בן סלוא, האיש שחטא בחטא הזנות עם בנות מואב, ונהרג על ידי פנחס משבט לוי. קצת קשה לקרוא לגורלו `מזל רע`, אבל אולי זיהוי זה התחיל את שרשרת השימושים בשם זה במשמעות שלילית.