לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר  במדבר ו'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 01/01/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

תופעת הנזירות מוכרת לנו היטב מהתרבות הנוצרית דוקא, ואילו הנזירות המקראית שונה ממנה שוני גדול, ואינה מוכרת לנו. זו התנזרות לזמן קצר, בדרך כלל לתקופה של חודש ימים, ועיקרה התנזרות מיין, מגילוח או מטיפוח שער הראש והתרחקות מטומאת המת. הנזירות המקראית מתחילה בנדירת נדר הנזירות, והיא מסתיימת בהבאת קורבן נזיר למשכן. אין בנזירות המקראית התנזרות מחיי משפחה או מיחסי מין, ויעיד על כך חברנו הנזיר המאד מיוחד שמשון.

אצטט כאן את דבריו הממצים של הרב יהודה זולדן, מרבני צה"ר, על הנזירות ביהדות:

הנזירות ביהדות לא רק שאיננה מצווה, היא גם איננה דרך לרבים. זוהי אופציה המוצעת ליחידים חריגים החשים צורך להתנהל בצורה אחרת לפרק זמן כלשהו, וגם אז בכדי לתקן פגם כזה או אחר שהם מוצאים בעצמם. תכליתה של הנזירות היא שיפור ותיקון המידות ומתוך כך חזרה אל החיים בצורה נמרצת, נקייה יותר ומנותבת היטב.

ועוד סיפור תלמודי, הממחיש גם את משמעותו של נדר הנזירות וגם את קיומו של מנהג הנזירות גם בימי חז"ל:

אמר שמעון הצדיק: ... פעם אחת בא אדם אחד, נזיר מן הדרום, וראיתי שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית שערך זה הנאה? אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין, ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי וביקש לטורדני מן העולם. אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רימה ותולעה? העבודה שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל. עליך הכתוב אומר "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה`". (נדרים ט, ע"ב)

הסיפור היפה הזה מראה לנו, כי נדר הנזירות נועד לתקן פגם שמוצא האדם בעצמו. הפניית העורף לחברת בני האדם אינה טיפוסית לנזירות היהודית, מה שמסביר את מגבלת הזמן של תקופת הנזירות, לעומת מה שמוכר בנזירות הנוצרית או הבודהיסטית.