במרחק נגיעה מהגאולה- במדבר ט-י | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר התמונה pixabay ת.פרסום: 08/01/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק ט ב"במדבר" פוגש את בני ישראל שנה לאחר יציאת מצרים, לקראת חג הפסח הראשון. בני ישראל מצווים לחגוג את הפסח, כלומר להקריב את קורבן הפסח, ואלוהים אף נענה לאלה מבני ישראל שלא יכלו לחגוג בזמן, למשל – טמאים, כלומר מי שהיו במגע עם מת, ומעניק להם מועד ב`, פסח שני, בי"ד באייר.

ובינתיים קרב היום הגדול, יום הגאולה והכניסה לא"י, ובני ישראל הולכים ומכשירים את עצמם לקראתם. הפרשה מתארת בחגיגיות את ראשית המסע לא"י. לכל שבט ממונה מפקד ובני ישראל לומדים את הטכניקה של עצירה והתקדמות, " וַיִּסְעוּ... ויחנו", על פי העצירה או ההתקדמות של עמוד הענן ההולך לפני המחנה, מבלי שמישהו משער בנפשו שמדובר בטכניקה לארבעים שנה.

ארבעים שנה?!

איפה טעינו?