מוות, טומאה, פרה אדומה ודבק לאומי - במדבר י"ט| עופר בורין

מאת: עופר בורין, עיבוד תמנה יונה ארזי ת.פרסום: 20/01/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק עוסק בדרך שבה ניתן לטהר אדם או חפץ שנגעו במישהו שמת. המת מטמא את כל מי שנוגע בו ולכן נדרש לטהר את על מי שנוגע במת.
====
הדרך לביצוע את ההיטהרות היא מאוד מוזרה. בקצרה – יש לקחת פרה שצבעה אדום שלא עשתה שום עבודה:
ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל.

את הפרה הזו שורפים עד שהופכת לאפר, מערבבים את האפר הזה עם עץ ארז, אזוב ושני תולעים, והחומר שנוצר הוא חומר שאתו אפשר לטהר את כל מי שנוגע במת. 
פרה אחת כזו יכולה להספיק לכל העם לשנים רבות, כך שלמעשה צריך להכין חומר כזה בתדירות מאוד נמוכה.
כל זה נשמע מאוד משונה.
מדוע דורשת התורה תהליך של הטהרות של כל מי שנגע במת?
מדוע נחשב המת לדבר כה טמא?
אין לי תשובות אבל נדמה לי שצריך להסתכל על זה בקונטקסט של המצב בו היה העם באותו זמן – דור שלם, מאות אלפי אנשים, מתו במדבר. 
זה היה חייב להיות מוטיב מרכזי בחיי העם. היה כנראה צריך להוסיף מימד נוסף לחיזוק יצר החיים, לחיזוק רצון העם להמשיך ולחיות למרות האסון הכבד שקורה לעם עת דור שלם ממנו מת במדבר. 
התוספת שבוחר אלוהים לחיזוק יצר החיים של העם היא למעשה הפיכת המוות והמת לדבר שיש להתרחק ממנו מאוד. היה כאן חשש שעם שלם הולך להתאבד והדרך למנוע זאת היא לשים גבול מאוד מפחיד בין החיים למוות.

3000 שנה אחרי, דור שלם של עם ישראל מושמד במדבריות אירופה בידי הנאצים. אין לנו אפר של "פרות אדומות" כדי להיטהר מהמוות שמסתובב בתודעה שלנו כבר 70 שנה. 
טוב לדעתי שאין "פרות אדומות" כי זה אומר שאין דרך פלאית להיטהר ממה שקרה ב"שואה". יש רק דרך אחת של עבודה קשה וחיזוק מדינת ישראל שהיא למעשה האפר שעוזר לנו להתגבר על מה שקרה ב"שואה". אפר שהוא דבק.
נראה שבשנים האחרונות, האפר/דבק של מדינת ישראל מתפורר מעבר למה שנדרש.