ספינת החיים ונמל הבית - ברכות טז א

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 26/07/15
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 בבלי  ברכות דף טז עמוד ב

 תנו רבנן : חתן פטור מקריאת שמע - ומייד מסייגים : ...עם עוד "תנו רבנן" אחד.

תנו רבנן: בשבתך בביתך - פרט לעוסק במצוה, ובלכתך בדרך - פרט לחתן, מכאן אמרו: הכונס את הבתולה - פטור, ואת האלמנה חייב. 

מדוע מבחינים רבנן בין הבתולה והאלמנה? ואת זה גם שואלת הגמרא:

- אי הכי מאי איריא הכונס את הבתולה, אפילו כונס את האלמנה נמי! -

 וגם עונה תשובה מטרידה - הכא טריד, והכא לא טריד.

כשהחתן נושא  את הבתולה הוא `טריד` - איך נתרגם היום את המילה הארמית `טריד` - האם עסוק סתם, או מוטרד ודואג - נישואין הוא מכל בחינה טקס מעבר.  מצבו המשפחתי של החתן לא ברור כאן, הוא מבחינת הטקסט `חתן`.

את הטקסט לא מעניין כלל אם הוא רווק, אלמן, גרוש, הוא חתן. אבל האשה שהוא נושא מובחנת ועוד איך. אי אפשר שלא לחשוב על ההתייחסות לאישה כאל סחורה. סחורה יותר טובה או פחות טובה. או במילים בוטות משומשת או לא.  

האם החתן הנושא בתולה מוטרד מהמפגש המיני המצפה לו, והחתן הנושא אלמנה - פחות מוטרד.
ואכן  גם רש"י חושב כך, "שטרוד במחשבת בעילת מצווה", כך הוא אומר.

ומה הקשר לקריאת  שמע? הרי לכאורה, החתן המוטרד זקוק יותר לתפילה מאשר החתן שאינו מוטרד.
וגם על כך מתעקשת הגמרא לומר שאין קשר לטרדה ומזכירה שאפילו בשעה שספינה נטרפת בים - חייב אדם לומר קריאת שמע. חוץ מהנחת תפילין....

והתשובה אם כן -מדוע  חתן  פטור מקריאת שמע - משום הטרדא שבהנחת תפילין. 
דימוי הספינה הנטרפת ודמוי התפילין יחד עם החזרה המרובה על הטרדה והטרדא המהדהדים בין שורות הטקסט הקצר הזה - משוררים את התפילה שהלוואי שספינת החיים שעוזבת את נמל הבית תגיע לחוף מבטחים. 

המשנה הבאה בפרק כבר תרחיב ותאמר - 

חתן פטור מקריאת שמע לילה הראשונה, ועד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. ומעשה ברבן גמליאל שנשא אשה וקרא לילה הראשונה;

אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע! אמר להם: איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה אחת. 
 

 הקונפליקט הבלתי פתור של הבחירה בין  `מלכות שמים` ומלכות עלי אדמות. כמה וכמה סיפורים תלמודיים יעסקו בכך, כאשר את `מלכות שמים` יחליף לימוד התורה.