נאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן  - במדבר כ"ד | מני גל

מאת: מני גל, הציור ג'ון לינל 1859 ת.פרסום: 27/01/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן, נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

אותו ביטוי חידתי, `שְׁתֻם הָעָיִן` נתפרש בדרכים שונות, ואפילו סותרות. האם `שְׁתֻם הָעָיִן` הוא, למעשה, ביטוי נרדף ל`גלוי עינים`, ביטוי המתאים לנביא, שעיניו פקוחות לחזיונות אלוהיים, או שמא `שְׁתֻם הָעָיִן` הוא מה שאנו מכירים מהעברית המודרנית – מי שעינו האחת סתומה, עיוורת, ואפילו יתכן כי מדובר בנביא ששתי עיניו עיוורות, כמו נביאים מיתולוגיים אחרים (ראו טירסיאס מהמיתולוגיה היוונית), ודווקא משום כך יכול הוא לראות מה שאחרים אינם רואים?

בלעם, המופיע בטקסטים חוץ-מקראיים קדומים, הוא נביא גדול ורב יכולות. חז"ל טיפחו את התדמית המרושעת שלו, למרות שבספר במדבר פיו ולבו שווים, הוא עומד בהתרסה בפני בלק מלך מואב, ואומר לו, כי לא יוכל להינבא על פי מי שמשלם לו; אלא רק את דבר יהוה יוכל להביע.

הנה דוגמה למדרש חז"לי, מן התלמוד:

"דרש רבי אבהו מאי דכתיב: `מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל`? מלמד שהקדוש ברוך הוא יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה, ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, אמר מי שהוא טהור וקדוש ומשרתיו טהורים וקדושים יציץ בדבר זה? מיד נסמית עינו דכתיב נאם הגבר שתום העין") נדה לא).

מה אומר רבי אבהו? עוד בפרק הקודם, פתח בלעם את נבואתו ואמר: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל? ר` אבהו מפרש את הפסוק השירי הזה בדרך מדרשית, לפיה אומר בלעם כי הקדוש ברוך הוא יושב וצופה ברביעותיהם, כלומר בהזדווגויותיהם, של בני ישראל, מתוך ציפיה לאותה טיפת זרע, ממנה ייווצר צדיק. בלעם הרשע פורץ בזאת לתחום האסור עליו, לתחום האינטימי שבין האל לברואיו, ועל כך הוא נענש; ומה הוא עונשו של בלעם? עינו נסתמת.

החסיד ר` משה טייטלבאום, תלמידו של החוזה מלובלין, מפתח את הנושא הזה:

`לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע` - לפי שהאדם קונה יראת ה` באלו ג` דרכים – ראיה, שמיעה והשכלת הלב... ובלעם נפל ממדרגתו בהדרגה כנ"ל, שהיה שלם בהשגה בבחינת השכלת הלב עד שהגיע למדרגת הנבואה, שאינה שורה רק על חכם, ואחר כך נפל מהשכלה ראשונה, על ידי שחפץ היה באיבודן של ישראל עם קרובו... ואחר כך נפל עוד יותר אף ממדרגת השמיעה, שאמר לו השי"ת `לא תלך עמהם`, והוא לא הבין מה ששמע... ואחר כך נפל עוד גם ממדרגת הראיה, כי גם מה שראה האתון, לא ראה הוא. אך לפי זה ייפלא כיוון שנפל כל כך, איך התנבא אחר כך. וצריך לומר שבאמת שוב לא היה נביא בטבעו, רק השי"ת נתן לו נבואה שלא כטבעו לפי שעה לכבודן של ישראל..." (ישמח משה, בלק עה ע"א).

ר` משה טייטלבאום אומר כי כוח נבואתו של בלעם נפגע בהדרגה בשל רשעותו. את השכלת הלב איבד בלעם כאשר חפץ לאבד את ישראל; את האוזן השומעת איבד בלעם כשהתעלם ממה שמע מפי ה`, שהורה לו לא ללכת עם אנשי בלק; את העיניים הרואות איבד בלעם לבסוף, כשלא הצליח לראות את מה שראתה אפילו האתון.

אם כך, בלעם לא היה `בומבה של נביא`, כפי שמספרים העמים השכנים. הנבואה ניתנה לו לשעה מידי אלוהים, ובשל רשעתו – נלקחה ממנו.

האם הולכים פרשנים אלה בעקבות התנ"ך? בהחלט לא. בלעם של ספר במדבר אינו רשע ואינו נוכל. ביושר הוא אומר לבלק כי יהוה הוא אלוהיו, וכי יוכל להגיד רק את מה שיהוה יאמר לו לומר. נראה כי מגמתם של חז"ל להקטין את בלעם ולהטיל בו דופי נבעה מרצון להזים את המיתוסים החיצוניים אודות אותו נביא גדול, כי הוא גוי, וכי המסורת היהודית אימצה את הגישה הזאת.