נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם - במדבר כ"ד | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, עיבוד תמונה וציור יונה ארזי ת.פרסום: 28/01/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בקרב חז"ל ודורות של פרשנים, חלוקות הדעות באשר לבלעם. המיעוט, שאני שותף לדעתו, רואה בבלעם את התגלמות המושג נביא אמת, הנאמן לדבר מצפונו ועומד בכל פיתוי. הרוב רואה בו נביא שתמורת כסף בא לקלל את עם ישראל, אך בשל התערבות נסית של אלוהים, התבלבלו מילותיו והוא יצא מברך. הוא מכונה בלעם הרשע.

בפתח שני נאומים של בלעם בפרק כד, מופיע הפסוק הזה: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם". בלעם מגדיר את עצמו "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם". לאוהבי מאיר אריאל חייב ליפול אסימון.

שלושת אלבומיו הראשונים של מאיר אריאל, הם הטרילוגיה "שירי חג ומועד ... ונופל", "וּגְלוּי עֵינָיִם" ו"ירוקות". שמו של האלבום הראשון משחק עם שירי החג והמועד במשחק מילים עם המשמעות השניה של המילה מועד = נופל. האלבום השני נפתח בו"ו החיבור, כדי לרמוז שהוא אלבום המשך ושמו הוא המשך לשמו של האלבום הראשון. "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", כפי שבלעם מגדיר את עצמו. השם של האלבום השלישי, "ירוקות", משייך, למי שלא הבין זאת עד כה, את גלוי העיניים, לבעל העיניים הירוקות, כלומר למאיר אריאל עצמו, שתמונתו המבליטה את ירקות עיניו מתנוססת על עטיפתו. המסר של מאיר אריאל, הוא הזדהות עם בלעם, כאב טיפוס של נביא, הנאמן לאמת שלו, מסרב להיות שכיר עט, שכיר פה או שכיר מיקרופון, ומתעקש לומר רק מה שמצפונו מחייב אותו לומר.

****

אסיים בכמה פסוקים יפים מנאום הברכה השלישי של בלעם לעם ישראל, המופיע עד היום בסידור התפילה ונאמר מידי יום בתפילת שחרית:

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים, וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי, וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּו. מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.