על ענוי הנפש ביום הכפורים - במדבר כ"ט | מני גל

מאת: מני גל, "בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך (ויקיפדיה) ת.פרסום: 04/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.

מה פירוש `וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם`? האם העינוי הוא, כפשוטו, סבל?

בנוסף למשמעות הפשט של המילה `ועיניתם`, הרומזת לסבל, גם קרבן החטאת מצביע על קשר בין היום הקדוש הזה, יום הכיפורים, לחטאינו. בויקרא ט"ז נאמר במפורש `כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה` תִּטְהָרוּ.` ומכאן התפתחו תפילות יום הכיפורים, העוסקות בחטאינו, בחרטה עליהם, ובבקשת המחילה מהאל. מכאן האווירה הרצינית והכבדה האופפת את החג, שבו, על פי אמונות שהתפתחו אחרי תקופת המקרא, נגזר דיננו לחיים או למוות על פי מעשינו.

אם כן, האם אנו מצווים על פי התורה לגרום לעצמנו סבל ביום הכיפורים? מה ההיגיון בגרימת סבל עצמי? יתכן שיש בגרימת הסבל העצמי מעין הצהרה על כך, שאנו ראויים לסבל, משום שחטאנו. יתכן שיש בגרימת הסבל העצמי הבעת תקווה, שעל שום שאנו גרמנו סבל לעצמנו, יתכן שבזאת נעורר באל אמפתיה או רחמים, והוא יסלח לנו.

מסתבר שפרשנים מוקדמים לא ראו זאת כך. קיימות לא מעט התבטאויות של חכמים בעניין זה. במסכת יומא נאמר: `אמר רב נחמן בר יצחק: תדע, שכל העולם כולו רעב והוא שבע`. ר` נחמן בר יצחק רואה אפשרות זו כלגיטימית, שהאדם אינו אוכל ביום הכיפורים, אך מרגיש שובע לעומת העולם כולו. מכאן, שאין מצוות עינוי הנפש במובן של גרימת סבל.

הרב דב דוד לבנון אומר בעניין זה: ` לכאורה מה היתרון של מי ששבע ביוה"כ, הלא מצווה היא להתענות בו? אלא מכאן שאין מצווה להיות מעונה, אלא לשבות מעניני עוה"ז, ואם הוא שבע בלא שיעשה מעשה, יצא ידי חובת היום, ואדרבה סימן טוב לו שלא הצטער והוא שבע`.

והרמב"ן מפרט:`"ראה סמאל, שלא נמצא בהם חטא ביום הכיפורים, אמר לפני הקב"ה: ריבון כל העולמים! יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת שבשמים, מה מלאכי השרת יחפי רגל, כך הן ישראל יחפי רגל ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת אין בהם אכילה ושתיה, כך ישראל אין בהם אכילה ושתיה ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת אין להם קפיצה, כך ישראל עומדין על רגליהם ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת, שלום מתווך ביניהם, כך הן ישראל, שלום מתווך ביניהם ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא, כך הן ישראל נקיים מכל חטא ביום הכיפורים. והקדוש ברוך הוא שומע עדותן של ישראל מן הקטגור שלהם, ומכפר על המזבח ועל המקדש ועל הכהנים ועל כל עם הקהל, שנאמר `וכִפֵּר את מקדש הקדש וגו` `.

ואלו רק מקצת דבריהם של חכמים אודות עינוי הנפש ביום הכיפורים. דברים אלה עשויים לחזק את הגישה כלפי היום הקדוש הזה כאל יום חגיגי במיוחד, ולא כיום אבל.

אמי זכרונה לברכה, שילדותה עברה עליה בבית מסורתי, נהגה לצטט את אביה, שלא זכיתי להכיר, שאמר את הדברים הבאים: אם אתה מתכוון לשבת בבית הכנסת כל היום ולומר תפילה, רצוי שתימנע מ...