מַעֲלֵה עַקְרַבִּים - במדבר ל"ד | מני גל

מאת: מני גל, מאת Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=31408993 ת.פרסום: 10/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים..

ארץ ישראל אינה רק ארץ מישור. יש בה הרים ובקעות, והשבילים המעפילים מהמישורים והבקעות אל ראשי ההרים נקראים מעלות. נציין כאן, בנוסף למעלה עקרבים, עוד ארבעה מעלות, הנזכרים בתנ"ך, והם מעלה בית חורון, מעלה הזיתים, מעלה הציץ ומעלה אדומים, וקרוב לוודאי שהתנ"ך מזכיר מעלות נוספים. בניית מעלה בימי קדם היתה מבצע הנדסי מסובך למדי, כמו גם התחזוקה שלו.

לא קל לזהות במדויק מעלות עתיקים בשטח. כדי לעשות זאת יש לשלב שרידי מעלה, המעידים על קיומו בתקופת המקרא, עם מיקומו הגיאוגרפי, כפי שהוא מתואר במקרא בסמיכות לשמות מקומות מוכרים אחרים. מעלה הציץ, לדוגמה, נזכר במקרא בסיפור מלחמת שלושת המלכים במלך מואב, והתנ"ך מציין שהמעלה מצוי בעין גדי. שרידי מעלה מהתקופה הישראלית, המוביל מנוה המדבר של עין-גדי אל רמת המדבר, נתנו את הדחיפה לקרוא למעלה זה בשם `מעלה הציץ`. לפעמים נשמר השם בשמו הערבי המסורתי של המעלה, מה שמחזק את הסבירות, שמדובר באותו המעלה.

השם `מעלה עקרבים` מעלה תמיהה נוספת – מדוע עקרבים? אחד ההסברים מרחיק אותנו מן הרמש הקרוי `עקרב`, והוא מתבסס על המשמעות של המילה `עקארב` בערבית, הרומזת לפיתולים הרבים של המעלה. האם גם השם התנ"כי מבוסס על משמעות זו? אין לדעת.

האם קיים במקום מעלה עתיק מתקופת המקרא? לא נמצאו שרידים כה עתיקים, אבל ישנם שרידים מובהקים של מעלה מהתקופה הרומית, שיתכן שהתוואי שלו הלך בדיוק על התוואי המקראי, אם היה שם. המעלה המוזכר בספר חשמונאים א`, קדם למעלה הרומי בכמה מאות שנים, ושרידיו לא נמצאו. עם זאת, הטקסט מספר חשמונאים מספר על קרב חשוב של יהודה המכבי שהתנהל במעלה זה:

"ויהודה יצא לקראת ארץ אדום למלחמה על בני עשו, וייפול עליהם במעלה עקרבים אשר חנו שם על בני ישראל, ויך בהם מכה רבה, וייקח את שללם."

ניצול הטופוגרפיה של מעלה לשם השגת יתרון צבאי – מובן מאליו. מעלה הוא מקום טוב לחסום בו צבא המתנהל בכבדות בעלייה.

המעלה הזה נפרץ כמעלה לכלי רכב ונסלל על ידי הבריטים ב-1927, והוא חיבר בין משטרת כורנוב (ממשית) למשטרת עין-חוסוב (עין חצבה). צה"ל, שתפס את הדרך ב-1948, בדרכו לאילת, שיפץ אותה, ועדיין, למרות שהפכה לדרך העיקרית לאילת (עד פריצת מעלה העצמאות במכתש רמון), היה המעלה קשה ומסוכן לכלי רכב. מצבו הידרדר עד שנסגר לשימוש. בעשור האחרון הוכשר המעלה מחדש לנסיעת כלי רכב, אך שוב, הטופוגרפיה והחורף עשו את שלהם, והכביש נפגע פעם נוספת, והוא מצפה לשיפוץ.