עם של גברים ושבטים - במדבר ל"ו | עופר בורין

מאת: עופר בורין , עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 12/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק האחרון של ספר במדבר.
רגע לפני שנכנסים לארץ ישראל, יש עוד ענין קטן שצריך לסגור.
ביצור אחרון של מעמד הגברים העליון על מעמד הנשים.
לפני כמה פרקים, עמדו בנות צלפחד ודרשו לקבל נחלה בארץ ישראל על שם אביהן, שלא היו לו בנים.
אז כתבתי את הדברים הבאים:
"בנות צלפחד עמדו על עשיית צדק עם שמו של אביהן וזכו לקבל סיוע מאלוהים!!
את הצדק הפמיניסטי הן לא דרשו וגם לא קבלו"

ובכן, כדי שלא נחשוב בטעות שאולי כן קבלו איזשהו צדק פמיניסטי בא הפרק הזה וסוגר את הגולל על העניין הזה.
בני שבט מנשה, שממנו באו בנות צלפחד, פונים למשה ומבקשים פתרון לבעיה שנוצרה עם מתן נחלה לבנות צלפחד. מה יקרה, אומרים בני מנשה, אם בנות צלפחד תתחתנה עם גבר שאינו משבט מנשה? הרי אז שבט מנשה יאבד חלק מנחלתו שיעבור לידי השבט של הגבר לו מישהי מהן תינשא
ב) וַיֹּאמְרוּ אֶת-אֲדֹנִי צִוָּה יְהֹוָה לָתֵת אֶת-הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיהֹוָה לָתֵת אֶת-נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו:
ג) וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְֹרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ:

ממש קטסטרופה. הם יאבדו חלק מהנחלה. 
משה ואלוהים, שכנראה לא הכירו את חוק המספרים הגדולים ואת חוקי הסטטיסטיקה הפשוטים, לא מהססים ונותנים הנחיה שעל בנות צלפחד להינשא לגברים מתוך שבט מנשה ובכך בעיית נדידת הנחלות בין השבטים תיפתר.
ו) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים:

וכדי שלא נחשוב שיש כאן פתרון נקודתי לבנות צלפחד בלבד, בא משה ומרחיב את הכלל לכל הנשים והנחלות:
ז) וְלא-תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:
ח) וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו:
ט) וְלא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:

משה חוזר פעמיים על אותו משפט – לא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה....

זהו, שוב פעם מחמיצים יהוה ומשה את ההזדמנות לחולל מהפך אמיתי תוך שבירת השבטיות הטבועה בבני ישראל.
אקורד סיום עצוב לספר במדבר:
1. חוסר שוויון מוחלט בין גברים לנשים.
2. הנצחת השבטיות, שלא לומר גזענות עמוק בשורשים של עם ישראל.

כל זה היה יכול להיות מאמר היסטורי לתקופה של לפני 3000 שנה. הבעיה היא שכל זה נמשך עד היום.