אלה הדברים - דברים א׳| עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 16/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין



ספר דברים הוא למעשה סיכום אירועי חייו של משה, לאחר שעברו את מסננת המוח, הלב וניסיון החיים של משה עצמו.
אירועי חייו של משה שזורים באופן מלא עם חייו של עם ישראל וההשפעות הקריטיות של אלוהים.
הספר (וכמובן הפרק הזה) מתחיל כך:
א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְֹרָאֵל
משה מדבר אל "כל ישראל". הסיכום אינו מועבר בכתב, אינו מועבר דרך מנהיגי ביניים. הסיכום ניתן בדיבור, ובדיבור ישיר, ללא תרגום, ישירות לכל אחד מבני ישראל – אין ריבוי ערוצים – 100 אחוז רייטינג!
העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. משה רואה חשיבות גדולה מאוד במערכת שיפוטית רודפת צדק שהעם יכול לתת את אמונו בה:
טז) וָאֲצַוֶּה אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ:
יז) לא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:

השופטים תפקידם לשפוט משפט צדק בין כולם (כולל גרים).
לשופטים אסור להכיר פנים – כלומר: אין פרוטקציה!!
השופטים – אסור שיפחדו מאיש (כולל לא מפוליטיקאים / מנהיגים)
השופטים צריכים לשמוע באופן שווה אנשים קטנים וגדולים (עניים ועשירים).
חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק!
מערכת המשפט שלנו בישראל 2019 ובמדינות רבות אחרות, משרתת את החוק ולא את הצדק. ההבדל הוא עצום והוא בא לידי ביטוי, למשל, במקצוע שנקרא עריכת דין. האם הצדק עומד בפני עורכי הדין שבאים לבית המשפט? לא נראה כך. עומד בפניהם זיכוי או הרשעה בדין.
"האסתטיקה של השקר" – זה שם התואר בו בחר ע"ד אביגדור פלדמן לתת למקצוע בו הוא כה מתחמחה.
כך יוצא שהרבה פעמים הצדק עצמו כלל אינו מיוצג בבתי המשפט.
זו המטלה של השופטים: לראות את הצדק.
מלאכה קשה הניח משה ביד השופטים. מלאכתו של אלוהים ("כי המשפט לאלוהים הוא").
ויש גם איום מוסווה כלפי השופטים. דעו לכם, מלאכתכם מלאכתי היא. לא תעשו אותה כראוי, אני (אלוהים) אבוא אתכם משפט.

העניין השני שמשה מעלה הוא עניין השליחים – מרגלים.
משה, עומד מול כל העם, ומוכיח את העם על חטא המרגלים שעשה הדור הקודם, דור המדבר (שכולם ממנו כבר מתו, לבד מכלב בן יפונה ויהושוע בין נון). משה לא מהסס ואף מאשים את העם בכך שהוא משה, נענש על חטאי העם, בכך שהוא לא נכנס לארץ ישראל:
לד) וַיִּשְׁמַע יְהוָֹה אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
לה) אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:
לו) זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָֹה:
לז) גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהֹוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם-אַתָּה לא-תָבֹא שָׁם:
לח) יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְֹרָאֵל:

כלומר – אלוהים כעס מאוד על כך שהעם שמע בקול השליחים ולא סמך על אלוהים שהבטיח את הארץ לעם ישראל.
התוצאה – החלטה של אלוהים שכל הדור הזה ימות במדבר בסיבוב של 40 שנה.
אז, כשקראנו את פרשת המרגלים, כתבתי כך:
"אלוהים מודיע שרק כלב בן יפונה ויהושוע בין נון ייכנסו לארץ ישראל בתום המסע הארוך במדבר. מעניין – משה אינו מוזכר כמי שייכנס לארץ ישראל!! אולי הסיבה לכך היא שמשה לא הצליח להביא את דור המדבר לרמת האמונה הנדרשת ואולי אף בגלל שבקש עליהם רחמים?"

מסתבר שגם משה הבין, שהסיבה שלא ייכנס לארץ ישראל איננה עניין המים והסלע. הסיבה האמתית היא כישלונו של העם וכישלונו של משה (המנהיג) להוביל את העם לאמונה מלאה (עיוורת) באלוהים.
התוכחה שמוציא משה על העם, רגע לפני מותו, מעידה על היותו אנושי! 40 שנה הוא הוביל את העם הזה בידיעה שלא יזכה להיכנס לארץ המובטחת. הוא לא אמר מילה. אבל לבסוף, יצאה ממנו האנושיות והוא בכל זאת אמר את אשר על ליבו.

אני שואל – למה משה עשה זאת? מדוע משה, רגע לפני מותו, בכל זאת חושף אנושיות!!
אני חושב שהסיבה היא שמשה מנסה להסביר לעם שיש לעם עצמו אחריות על גורלו. הוא לא יוכל יותר לסמוך על משה שיוכל לספוג עבורו את הטעויות שלו.

משה מנסה, בנשימות חייו האחרונות, להפוך את העם לא רק מעם שהשתחרר מעבדות פרעה אלא גם עם שמשתחרר מעבדות אלוהים, לפחות בהתנהלותו היומיומית.