מה באמת חשוב - דברים ד׳ | עופר בורין

מאת: עופר בורין, צילום יונה ארזי, Tomar convent Portugal ת.פרסום: 17/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


בפרק הזה מדגיש משה את הקשר בין דבקות באלוהים לבין חיים:
ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

ומי מת ולא חי היום – אלה שהלכו אחרי אלוהים אחרים:
ג) עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר-עָשָֹה יְהוָֹה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל-הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהוָֹה אֱלהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ:

מה שיפה הוא שהדבקות באלוהים אסור שיהיה בה כל סממן חיצוני. זו מהות הפרק. כלומר אסור שהאמונה באלוהים תהייה קשורה לאיזשהו סממן חיצוני. משה אפילו טוען בפרק, במרומז, שהוא מקבל עונש שלא להיכנס לארץ ישראל, בגלל שבני ישראל חטאו בחטא העגל. הוא, כמנהיג, משלם את מחיר העמדת פסל במקום אלוהים:
כא) וַיהוָֹה הִתְאַנַּף-בִּי עַל-דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

אלוהים"התאנף בי על דבריכם" – אלוהים כעס עלי על כך שהוא נתן לי עשרת דברות להעביר לכם וואתם עשיתם דברים אחרים. הדברים האחרים הם עגל הזהב – זה אמנם רק רמז, אבל רמז עבה כפיל, משום שבמשך פסוקים רבים קודם מתאר משה את העובדה שבמעמד הר סיני הוא הביא את עשרת הדברות והוא מתמקד בדיבר אחד בלבד – לא לעשות פסל כלשהו בדמות אלוהים!!
אז לפחות, עפ"י הפרק הזה, העיקר המעיד על דבקות באלוהים הוא אי דבקות באלוהים אחרים.
יש תקווה לאתיאיסטים כמוני.
כנראה שמה שבאמת חשוב זה:
1. לא להאמין באלוהים אחרים
2. להיות אנשים טובים!
----------
הפרק מתחיל בפסוק:
א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.

בעוד כמה פרקים, בדברים, פרק טז`, יאמר משה דברים דומים:
כ) צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
בפרק שלנו כדי לחיות ולרשת את הארץ נדרש לשמוע את החוקים והמשפטים שאלוהים מלמד העם.
בפרק טז, כדי לחיות ולרשת את הארץ נדרש לרדוף בדבקות את הצדק.

בעיני, פרק טז` מבהיר לנו למה הכוונה או מה המהות של החוקים והמשפטים. המהות היא רדיפת הצדק. בלעדיה אין חיים והיא תנאי לקיום ההבטחה האלוהית על ארץ ישראל.