זכור וקדש או תקן וחדש - דברים ד׳ | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 17/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 


וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם, וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם. לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ, לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.

חלק דומיננטי בדיאלוג שבין האל לעמו, כפי שמתעדת אותו התורה, מהווים החוקים והמשפטים שאלוהים לימד אותנו. הפעם לא נעסוק בהבטחות ובאיומים המלווים את החוקים והמשפטים האלה, אלא בהנחיה המפורשת: לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ.

בהנחה שהאל שלנו לא מסר בידינו ספר חוקים, ואחרי כן נעלם לו, יש מקום לתמיהה גדולה על ההנחיה הטוטאלית הזאת – לא להוסיף ולא לגרוע דבר מהחוקים האלוהיים. ההיגיון של דברים אלה ברור, גם אם אינו ההיגיון שלי: א. אלוהים אינו טועה לעולם, ועל כן חוקיו הם צדק ואמת, חוקים בעלי תוקף נצחי. ב. המציאות לא תשתנה לעולם, ולכן לא יהיה אף פעם צורך בחוקים חדשים או בעדכון חוקים קיימים. ג. לבני האדם אין כל זכות או יכולת לתרום מהתובנות שלהם לגבי החוקים האלוהיים.

מדוע כל זה אינו מקובל עלי? פשוט מאד. לי ברור, כי גם את חוקי התורה כתבו בני אדם, אפילו אם הם האמינו כי היתה להם השראה אלוהית. הביטוי `אשר נתן לנו את תורתו` הוא, בעיני, ביטוי ספרותי בלבד. כל חטיבת החוקים העוסקים ביחסים שבין אדם לרעהו הם תלויי תרבות, ואפילו בקרב אנשים מאמינים באל, התרבות משתנה כל הזמן, במקביל לשינויים המופלגים שהאדם יוצר בסביבתו.

וכעת, לבעיה הגדולה, והיא הביטחון שיש למאמינים בתורה ובאל נותן התורה, הביטחון שיש להם לגבי הצדק שבכפיית מערכת החוקים הזאת גם על הלא מאמינים. ממדינה מודרנית אני מצפה, שחוקיה יהיו מושתתים על דיאלוג בלתי פוסק בין העם לבין מחוקקיו ושופטיו, וכי מערכת זו תהיה דינמית, רגישה לצרכי הזמן, עם כל הכבוד וההערכה למסורת עתיקת היומין.

ולכן:

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ וּבִמְדִינָתוֹ בַּת הַחוֹרִין, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר מַעֲרֶכֶת הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט מַעֲמִידָה בִּפְנֵיכֶם. כַּבְּדוּ אֶת הַחֹק, לְמַעַן תִּחְיוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתֶּם לָכֶם, וְאִם תִּמְצְאוּ לְנָכוֹן לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶה אוֹ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם, עֲשׂוּ זֹאת מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְזוּלָתְכֶם הַחַיִּים אִתְּכֶם פֹּה, וּמִתּוֹךְ חִבּוּר אַמִּיץ לַמּוֹרֶשֶת הַמּוּסָרִית שֶׁל חֻקֵּי אֲבוֹתֵיכֶם מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.