בחירה חופשית - דברים י"א | אורי הייטנר

מאת: Image by qimono on Pixabay אורי הייטנר ת.פרסום: 27/02/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

הבחירה החופשית, היא אחד הערכים היסודיים ביהדות, ואחד החשובים והיפים בעיניי.

אני יודע, ניתן להציב סימן שאלה על האקסיומה שהבחירה הזאת באמת חופשית, כאשר מלווה אליה תג מחיר של ברכה לבחירה בטוב לעומת קללה על בחירה ברע. הרי היינו רוצים בבחירה בטוב לשמו, לא למען תמורה כלשהי וגם מתוך הכרה בכך שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

ניתן גם לתקוף את מידת האמפיריות של אותו תג מחיר. האמנם מי שמכבד את הוריו זוכה לאריכות ימים? האמנם התנהגות טובה מביאה גשמי ברכה בעתם? הרי אנו יודעים שלא.

מדוע, אם כן, אני כל כך מאמין ברעיון הבחירה החופשית ביהדות ומקנה לה חשיבות כזאת?

אני מקבל בהחלט את הרעיון של חופש בחירה, ומאמין בכל לבי שיש קשר מובהק בינה לבין התוצאה. אלא שאיני מקבל את הקשר כלשונו. לא, השפעתנו על ירידת גשמי ברכה בעתם מוגבלת למדי. יכולתנו לקדם את השלום עם אויב השולל את עצם זכות קיומנו, מוגבלת אף יותר. אך ברוב תחומי החיים, היכולת שלנו להשפיע גדולה מאוד. אם נבחר בטוב יהיה טוב ואם נבחר ברע, יהיה רע.

הצדק החברתי, הערבות ההדדית והסולידריות, השוויון החברתי, צמצום פערים סוציואקונומיים, רמת החינוך, איכות הסביבה, ההשכלה הגבוהה, המדע, היחס לאחר, לחלש ולגר, איכות החיים, רמת החופש והדמוקרטיה, משפט צדק, חיי רווחה, כלכלה איתנה, צמצום הפשע, ירידה בתאונות הדרכים, מערכת בריאות מצוינת ועוד – כל אלה תלויים בנו. אין הם גזירת גורל. ולכן, עלינו לקחת אחריות עליהם ולא להסתמך על "יד נעלמה" שתסדר את העניינים.

הבחירה בברכה ובקללה אינה בהכרח בחירה בדרך שעליה אלוהים יברך או יקלל אותנו, אלא בחירה בדרך שתביא לברכה חברתית או לקללה חברתית.

****

הבחירה החופשית משמעותה - נטילת אחריות, מתוך אמונה שיש משמעות לכל צעד קטן שאנו עושים, על מעגלים רבים ורחבים סביבנו.

מתוך התלמוד הבבלי, מסכת קידושין: "תנו רבנן: לעולם יראה אדם עצמו, כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה . ... ר` אלעזר בר` שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נדון אחר רובו, עשה מצווה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה". מאמר חז"ל הזה תובע מן האדם מתח תמידי, של מי שחש בכל עת, כאילו עתיד העולם כולו מונח על כתפיו, וגורלו יחרץ במעשה שיעשה עתה. זו הדרישה הגבוהה ביותר שניתן להציב בשם ערך האחריות האישית.

אני פגשתי את מאמר חז"ל הזה לפני כ-30 שנה, ואימצתי אותו כמוטו של חיי, ככוכב הצפון המנחה אותי בכל דרכיי.