נייר הלקמוס לזיהוי נביא שקר - דברים יג | אורי הייטנר

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 03/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק יג הוא בלתי נסבל בעיניים של אדם מודרני, בעיניים של יהודי מודרני. זהו פרק אלים, קנאי, בלתי מוסרי. זהו פרק של קנאות דתית, שבה אנו מצווים להשמיד עיר שתושביה סטו מדרך האמונה הדתית.

כן, יש יהודים פונדמנטליסטים הקוראים גם בימינו את הכתוב , כציווי מעשי, והם מהווים סכנה איומה לכולנו. כזה הוא, למשל, ראש הקו-קלוקס-קלאן הישראלי, גיפשטיין, שמטיף להצתת כנסיות, בטענה שאנו מחויבים לבער עבודה זרה. בראיון ל"קול ישראל" הוא הסביר שדבריו היו בסך הכל "דיון הלכתי תיאורטי". ומן הראוי לקיים "דיון הלכתי תיאורטי" האם ראוי להטיל "דין רודף" על מי שמסכן את כולנו ברעיונותיו המטורפים.

כמי שאינו נוטה לקרוא בתנ"ך קריאה פונדמנטליסטית, אני מנסה למצוא בכל פרק את מה שאנו יכולים ללמוד ממנו לימינו, בהתאמה למציאות חיינו.

מה שאני מוצא בפרק זה, הוא את נייר הלקמוס לזיהוי נביא שקר.

הרי אף אדם לא יוציא רישיון עסק לתפקיד "נביא שקר". איש לא ישווק עצמו ככזה. מדובר באנשים המגדירים את עצמם כנביאים, נביאי אמת. וכיצד מלמד אותנו משה לזהות את נביא השקר?

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא.

כלומר, המבחן הוא בתוכן דבריו. אם אותו נביא אומר דברים שאינם מתקבלים על הדעת, כמו הטפה לעבודה זרה – דברי מעידים עליו שהוא נביא שקר.

ומה המסר לימינו?

אין בתואר "רב" כדי לבטא קדושה כלשהי או סמכות כלשהי של אדם, הנוהג בניגוד לצדק, למוסר ולהיגיון הבריא. אם הוא נוהג כך או מטיף לכך, אות היא שהוא נביא שקר, או רב שקר.

אם את הולכת להתייעץ עם רב והוא מורה לך להתפשט בפניו – בעצם דרישתו הוא מוכיח שאין הוא רב, אין הוא מורה הלכה, אין הוא סמכות הלכתית, הוא בסך שרלטן, סוטה מין ועבריין.

אם אתה הולך לראש הישיבה שלך והוא מגפף ומנשק אותך על גופך – בעצם התנהגותו הוא מוכיח שאין הוא רב ואין בו כל גדולה, כל דתיות, כל קדושה.

הוא הדין ברב המציע שוחד או לוקח שוחד.

הוא הדין ברב המטיף לגזענות. "הרב" כהנא לא היה רב, גם אם הוסמך כדת וכדין. הוא לא היה רב, כי תורת התועבה שיצאה תחת ידיו, מוכיחה שהוא נביא שקר. הוא הדין ב"רבנים" נוספים בני דמותו, כמו "הרבנים" גינזבורג, ליאור ואחרים.

משה מלמד את עמו, שנביאי השקר נשלחו אלינו כדי לנסות אותנו. יש לקוות שנעמוד בניסיון, ולא נזנה אחרי נביאי שקר ורבני שקר המטיפים לעבודה זרה; לדת פגאנית קנאית וגזענית.