שמיטה ועבדים וחוסר צדק - דברים ט"ו | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה,הפסקת עבדות תמונה של פרנסואה-אוגוסט ביאר ת.פרסום: 06/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שני עניינים עיקריים בפרק – שמיטת חובות ודיני עבד עברי.
לגבי שמיטת חובות – לכאורה העניין פשוט. כל שנה שביעית שומטים את החובות, כלומר מוחקים חובות:
א מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה ׃

אבל אי אפשר לקרוא את זה מבלי לקרוא את הפסוק:
ג אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ ׃

בצד שמיטת חובות לבני עמך מעמיד משה את אי שמיטת החובות כלפי הנכרי.
איך אפשר ליישב את הסתירה בין הדרישה ל"חוק אחד יהייה לך ולגר" לבין חוקי השמיטה המבדילים בין בני ישראל לנוכרים?
התשובה שלי – אי אפשר.
עכשיו נותר לנו להחליט. באיזה מהצווים לבחור?
זו אחת הדוגמאות לעוצמת הבחירה האנושית אל מול הכתוב בתורה.
היפה הוא שגם שהתורה ממליצה לבחור בטוב, היא כל הזמן מאתגרת אותנו בבחירה.
אני בוחר בזה שבעיני הוא צודק. אין בחברה אזרחית נוכרי מבחינת החוק.
יכולים להיות בני לאומים שונים אבל חוק אחד לכל האזרחים. זה צדק ואותו יש לרדוף.

בהמשך מתמקד הפרק בהיבט של הלוואות לעניים וחלשים:
ז כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֨יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן ׃ ח כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּי מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ ׃

כלומר – משה מצווה להיות נדיב ולהלוות לעני (אביון). 
בהמשך אף מצווה משה לא לחשוב שלא לתת הלוואה לעני בגלל ששנת השמיטה קרבה (מה שמקטין את הסיכוי שתקבל את הכסף בחזרה):
ט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֨יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא ׃

אז למרות ששמיטת החובות בשנת השמיטה כתובה בתחילת הפרק כחוק שמפעילים אותו כלפי כולם, ברור, מרוח הדברים בהמשך הפרק, שהרעיון הוא ששמיטת החובות תהייה כלפי העניים ולא כלפי כולם. מי שיש לו אמצעים – שיתכבד ויחזיר את חובותיו ולא יטען ששנת השמיטה פוטרת אותו מהחזר חובותיו.
מעניין שבישראל 2019, שומטים חובות לעשירים וטייקונים (עושים "תספורת") ואילו לאנשים רגילים מדקדקים בכל חוב (כולל עם ריביות גבוהות). כאילו קראו מנהלי הבנקים ומנהיגי המדינה את דברים פרק טו` והחליפו את המילים עני ואביון במילים עשיר, מקורב וטייקון. 
=====
ולעניין חוקי עבד עברי.
משה מצווה שבתום 6 שנים, חובה לשחרר את העבד העברי לחופשי. לא רק זאת – חובה לשחרר אותו עם רכוש שיאפשר לו להתחיל את חייו כאיש חופשי:
יב כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י אוֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ ׃ יג וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם ׃ יד הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ ׃ טו וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם ׃
ראוי שאת ההנחיה הזו של משה ניישם בשוק העבודה הישראלי, שבו נוהגים מעסיקים רבים, כולל במגזר הממשלתי, להעסיק עובדים למשך 10 חודשים ואז לפטר אותם ולאחר 3 חודשים לחזור ולהעסיקם שוב. באופן זה, לא נוצרים לכאורה יחסי עובד מעביד ומכאן שנשללים זכויות סוציאליות רבות מהעובד. 
אז בישראל 2019 אין עבדים, אבל עובדים רבים מקבלים יחס נחות מחוקי העבד העברי של משה.
ומה קורה אם העבד אינו מעונין לצאת לחופשי אחרי 6 שנים:
טז וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ ׃ יז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן ׃

בעברית פשוטה – עבד כזה – לוקחים מרצע ועושים חור באוזן שלו לאות שהוא ויתר על האפשרות להיות אדם חופשי והוא מסומן כעבד לכל חייו. מכאן הביטוי "עבד נרצע" –אדם שנתון לעד למרות ושליטה של אדם אחר.
גם אם נתעלם מהברבריות של ריצוע האוזן ופגיעה פיסית באדם, הרי שיש כאן, בעיני, פגיעה חמורה ביכולת של האדם לבחור להיות אדם חופשי. מדוע אין אפשרות להתחרט? מדוע משה לא נותן פתרון לאדם שלא רוצה לצאת לחופשי לאחר 6 שנים, אבל בהמשך חייו הוא מתקדם ומשנה דעתו? 
משה לא נתן את דעתו לעניין הזה – וחבל.