הפרדת רשויות ומלך צנוע - דברים י"ז | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה Image by skeeze on Pixabay ת.פרסום: 11/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרדת רשויות – רשות שופטת ורשות שולטת (או בלשון התורה – מלך).
הפרק מגדיר קיום של מוסד שיפוטי עליון שאליו מגיעים בשאלות משפטיות שלא הצליחו לפתור אותן ברשויות השיפוט המקומיות:
ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ ׃ ט וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט ׃ י וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ ׃ יא עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל ׃

מי יושב במוסד השיפוטי העליון הזה? כתוב: כהנים, לויים ושופט. אני מניח שהכהנים והלויים ידונו בסוגיות הקשורות לענייני קדושה, דת וטוהרה ואילו השופט ידון בעניינים בעלי גוון אזרחי. בכל מקרה – הם יושבים ביחד, כהנים רבים, לוויים רבים ושופט אחד, וחורצים משפט.
את המשפט שהמוסד השיפוטי העליון הזה חורץ – חייבים לבצע. לא זזים ממנו לא ימינה ולא שמאלה – כך כתוב. או כדברי מנחם בגין – יש שופטים בירושלים!

הפרק גם מכיר בצורך של העם שיהיה לו מלך. משה מסכים שהעם יבחר מלך אולם מתנה כמה תנאים:
1. את המלך יבחר אלוהים.
2. את המלך שיבחר אלוהים העם ימליך על עצמו.
3. כמובן שהמלך חייב להיות מבני ישראל.
המלך הזה חייב להיות צנוע:
ט זרַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד ׃ יז וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֪וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֭וֹ מְאֹֽד ׃

שלא ייקח לעצמו הרבה סוסים, שלא ייקח לעצמו הרבה נשים ושלא ירבה לעצמו כסף וזהב. וגם לא עטים יקרי ערך, ודירות, וסיגרים, ושמפניות, ותכשיטים, וארוחות שף על חשבון הציבור, וחליפות פאר ועוד ועוד ועוד.
המלך הזה חייב להכיר את החוקה וכדי שלא ישכח אותה הוא חייב להעתיק אותה בעצמו תחת ההשגחה של הכהן:
יח וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְּוִיִּֽם ׃

ולבסוף – מה תכלית קיומו של מלך:
כ לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל ׃

עליו להישאר צנוע (לבל ירום לבבו) ובכך יבטיח שיאריך ימים על ממלכתו! 
בעברית פשוטה: כל תכלית קיומו של המלך היא להיות צנוע ולשרוד בתפקיד והעברתו לבנים שלו.
לכהנים יש תפקיד לנהל את כל ענייני הדת שבתקופה ההיא היו בבסיס החיים.
לשופט יש תפקיד לשפוט משפט צדק.
ולמלך יש תפקיד להיות צנוע ולשרוד.

לגבי הכהנים – אין לי, כאדם חופשי מה לומר.
לגבי השופטים והמלך, הרי שאני שמח לראות שיש כאן הפרדת רשויות מוחלטת ולמלך אין כל נגיעה בשפיטה. יש אצלנו לא מעט פוליטיקאים ואזרחים (משום מה דווקא מהצד הימני של המפה הפוליטית) שלא מכירים בעקרון הפרדת הרשויות ובכך מערערים על תורת משה ועל עצמאות מערכת המשפט.
לגבי שרידות המלוכה – יש לנו היום ראש ממשלה שבהחלט מתמחה בנושא. מעניין איך הוא יסדר את ההעברה של תפקיד ראש הממשלה לבנים שלו.
לגבי צניעות המלוכה – לדבר על זה בישראל של המאה ה 21 זו ממש בדיחה עצובה (כאן אין הבדל בין ימין לשמאל).