ארץ על תנאי - דברים כ"ט | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה : ג'יימס טיסו, the flight of the prisoners 1896 ת.פרסום: 25/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הברית בין העם לאלהים היא נצחית ומתחדשת בכל דור מחדש. ראשיתה של הברית הייתה בין אלהים לבין אברהם אבי האומה. במסגרת הברית המקורית, ברית בין הבתרים, הבטיח אלהים את ארץ ישראל לזרעו. בהבטחה המקורית לאבות האומה הובטחה הארץ כ"אחוזת עולם" לעם ישראל (הערה).

הבטחה זו נאמרה שוב לעם ישראל לפני כניסתו לארץ. אך בניגוד להבטחה לאבות, ההבטחה לעם ישראל הינה הבטחה מותנית: הארץ תהיה שייכת לעם ישראל רק אם ישמור על התורה ומצוותיה. אם יזנח את התורה, אלהים יגרום להגלייתו מארצו. זהו המסר העיקרי של הפרק שלנו: "על אשר עזבו את ברית ה` אלוהי אבותם אשר כרת עמם בהוציאו אותם מארץ מצרים. וילכו ויעבדו אלהים אחרים...ויתשם ה` מעל אדמתם...וישליכם אל ארץ אחרת". מסר זה חוזר על עצמו פעמים אחדות בספר דברים ( בפרק ד`, למשל).

בדברים ט` נאמר שאלהים הוריש את שבעת העממים מהארץ וייעדה לישראל, כי היו עובדי אלילים ותרבותם הייתה מלאה בתועבות: "אל תאמר בלבבך...בצדקתי הביאני ה` לרשת את הארץ הזאת...כי ברשעת הגויים האלה ה` אלהיך מורישם מפניך".

הרעיון שהזכות של העם על הארץ מותנית בשמירת התורה יושם הלכה למעשה לגבי משה, שהטיף לו פעמים רבות. הוא לא זכה להיכנס לארץ בגלל חטא הכאת הסלע. משה בעצמו מזכיר את העניין הזה בדברים ד`, פרק שמציג באריכות, כאמור, את הרעיון של הארץ על תנאי: "וה` התאנף בי על דבריכם וישבע ...לבלתי בוא אל הארץ הטובה...כי אנכי מת בארץ הזאת ...ואתם עוברים וירישתם את הארץ הטובה הזאת".

ספר מלכים והנביאים האחרונים אימצו את הרעיון הנ"ל: חטאי העם הובילו בסופו של דבר לגלות ישראל ויהודה.

 ---

הערה

הארץ הובטחה כ"אחוזת עולם" לאברהם ("ונתתי לך ולזרעך אחריך...את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" – בראשית י"ז ח) וליעקב ("ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם" – בראשית מ"ח ד).