על סקרנות ואמונה עוורת - דברים כ"ט | עופר בורין

מאת: עופר בורין , עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 25/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הסקרנות הרגה את החתול – זו כותרת המשנה שהייתי נותן לפרק הזה.

עוד פרק שמתאר את הברית שבין בני ישראל לאלוהים.
גם בפרק הזה בני ישראל מתוארים ע"י משה כהופכים לעם עבור אלוהים:
יב לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב ׃

ומה המשמעות של להיות עם לאלוהים?
משה מסביר: בעבר, לפני שהפכתם לעם לאלוהים, הייתם חסרי תבונה ויכולת הבנה:
ג וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃

ואילו עכשיו, כשאתם עם לאלוהים, אתם כבר מסוגלים להבין, אם כי במגבלה מאוד מעניינת. 
בפסוק אחד, בסוף הפרק, מתמצת משה את מהות ההבנה של האמונה באלוהים:
כח הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת ׃

"הנסתרות לה` אלוהינו": יש דברים (נסתרות) שעליכם לקבל ללא כל שאלה.
"והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות": ויש דברים (גלויים) שעליכם לבצע.
ומהם הדברים שיש לעשות? "כל דברי התורה הזאת".
בלשון מעט פחות "נסתרת" המשמעות (בעיני) של הפסוק הזה היא "אמונה עיוורת".
עשו את כל התורה הזאת ואל תשאלו שאלות על דברים שנראים נסתרים או שלא כתובים.

משה סוגר בפני בני ישראל את העולם.

לדעתי, באמירה הזו גרם משה לכך שהתפתחה אצלנו תרבות ענקית, הכוללת דת (משנה, תלמוד ועוד אלפי כתבים וספרים הממלאים את ארון הספרים היהודי), ספרות, שירה ובעיקר מדע, שהיא כולה חותרת לחשוף את הנסתר!!
גם תרבות קמעות, "סוד", קבלה, "בבות" ועוד התפתחה לה במקביל.
באופן שאותי לא מפתיע, ברגע שמשה הניח גבול בין הנסתר לגלוי, הוא למעשה גרם לאנשים לנסות, ללא הרף ובנחישות אין קץ, לפרוץ את גבולות הגלוי ולחדור את "הנסתר".
ייתכן וכך התפתחה אצלנו מצד אחד תרבות קבלית העוסקת במה שנקרא "תורת הסוד ומיסטיקה יהודית" ומצד שני מעורבות בולטת של היהודים בגילויים ובחידושים מדעיים לאורך כל ההיסטוריה האנושית.
הצורך לחקור, הסקרנות, הרצון לפרוץ גבולות – ייתכן ואלה תכונות שהטביע משה בבני ישראל בפסוק הקצר והממצה של הדרישה ל"אמונה עיוורת".

בפעם הבאה, כשתגידו לילד שלכם ש"לא לשחק באש" תבדקו שהוא לא עושה בדיוק הפוך. לפעמים הסקרנות עלולה להרוג, כמאמר הפתגם הידוע: "הסקרנות הרגה את החתול".

אני כמובן בעד סקרנות. 
בפראפרזה על המשפט הידוע על החתול אני מציע: "הסקרנות הרגה את האמונה העיוורת"