את הטוב ואת הרע  - דברים ל' | מני גל

מאת: מני גל, ציור יונה ארזי ת.פרסום: 27/03/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע`.

ואם תשאלו – מדוע נתן לנו אלוהים גם את הטוב וגם את הרע? מדוע לא ברא לנו אלוהים עולם שכולו טוב?

כך כותב הרמח"ל (ר` משה חיים לוצאטו, איטליה|הולנד |ארץ ישראל, המאה ה-18 ):

עיקר הבריאה כולה הוא, שרצה הבורא יתברך לברוא האדם, שיהיה מתדבק בו יתברך, ונהנה בטובה האמתית, וזה על ידי שיהיו לפניו שני דרכים, דרך הטוב ודרך הרע, ויהיה לו כוח לבחור באיזה מהם שירצה, וכשיבחר בדעתו וחפצו בטוב וימאס ברע, אז תינתן לו הטובה האמתית הנצחית. ואמנם כל שאר הנבראים לא נבראו אלא לשראתה (משום שראתה) החכמה העליונה צורך בם לשימצא עולם שלם, ימצא בו האדם בבחינה זו שאמרנו, ויוכל לעבוד אותו יתברך, להשיג על ידי זה הטובה האמתית. ואולם מה הוא הצורך שיש לעולם בכל הנבראים האלה איננו נודע אצלנו. אך מה שקיבלנו מן החכמים ז"ל הוא, שעיקר הכל האדם, ושבעבורו נבראו כל שאר הנבראים, ושעיקר בריאותו של האדם אינה אלא לשיזכה לטובה האמתית, ואולם ראתה החכמה העליונה שכדי שישיג הטובה האמתית הזאת, ראוי בתחילה שינוסה ויעמוד בניסיון, והנה לצורך זה ברא לו עולם שיהיה בו מקום לנסות בו (להתנסות בו), דהיינו שיהיה בו מציאות טוב ומציאות רע, עד שיוכל למאוס ברע ולבחור בטוב.

ננסה לומר את דברי רמח"ל במילים אחרות: עיקר (טעם) הבריאה הוא האדם ודבקותו באל. לצד האדם קיימות בעולם ישויות חיות אחרות, כמו בעלי החיים וגם המלאכים, וטעם יצירתם והשתלבותם בעולם אינו מובן לנו, לבני האדם. האדם שונה מכל היצורים האחרים בזה שיש לו היכולת (והמשימה) לבחור מה לעשות וכיצד לחיות. לשם כך ברא אלוהים גם את דרך הטוב וגם את דרך הרע, שיתנסה האדם בהתלבטות במה לבחור. ללא הניסיון הזה, שבני האדם אינם פטורים מלעמוד בו, לא תהיה משמעות להליכתם בדרך הטוב. למלאכים אין יכולת בחירה כזאת, והם נחלקים למלאכים טובים ולמלאכי חבלה, ואין כל משמעות מוסרית להיותם מלאכים טובים. הגמול על העמידה בניסיון האנושי ועל הבחירה בדרך הטוב היא ההידבקות באל, והיא הטובה האמיתית, ואין דרך קיצור לדבר.

גם החסידות, כממשיכת החשיבה הקבלית, גיבשה גישה לעניין זה של מציאות הרע בעולם. הנה פיסקה קצרה מתוך ספר הלימוד `סוגיית הטוב והרע בהגות היהודית`, המבוסס על מחקרו של עמית אלון:

התהליך הדרמטי אותו מתארת קבלת האר"י, ... , ובו שבויים הניצוצות האלוהיים בתוך קליפות של טומאה, מתרחש, ע"פ תורתו של הבעל שם טוב, בתוך נפשו של האדם. האדם הינו מעין "עולם קטן", מיקרו־קוסמוס, בו כלואים ניצוצות של אור בתוך קליפות של רע. תפקידו של האדם, לחלץ את ניצוצות האור הכלואים בו בתוך קליפות ולזכך אותם, באמצעות מחשבות מכוונות, דברי תפילה ומעשים מיוחדים, ובכך להביא ריפוי ותיקון לנשמתו.

הקבלה, והחסידות בעקבותיה, רואות את משימת חייו של האדם להתמודד עם הרע ולשחרר את הטוב, ובכך להביא לתיקון עולם דרך תיקון נשמתו.

שתי גישות פילוסופיות אלה, של רמח"ל ושל הבעש"ט, מתאימות מאד לאותו פסוק מפרקנו, האומר: נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע`. בדרך דומה ניתן לראות את קיומו של המוות כמעניק טעם מיוחד לחיים.