אלוהים בקריזה -  דברים ל"ב  |מני גל

מאת: מני גל Iהתמונה SpiritBunny פיקסהביי ת.פרסום: 01/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵּאֱנוֹשׁ זִכְרָם, לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְהֹוָה פָּעַל כָּל זֹאת.

תרגום לעברית מדוברת: תכננתי לכסח אותם מכל הצדדים, שאף אחד לא יזכור שהם היו קיימים, אבל חששתי מתגובת אויביהם הכועסים (עליהם או עלי?) שהם יגידו: אנחנו אלה שניצחנו אותם; האלוהים שלהם לא בתמונה...

גם פושעים לפעמים מתפתים להשאיר חתימה על קרבן הפשע שלהם, כדי להצהיר מיהו עושה הפשע, מעין הצהרת גאוה והתגרות, שאינה רק מורידה את הקרבן מן הבמה, אלא גם אומרת לכל הסביבה מי עשה זאת. אם בטעות יסיק מישהו את המסקנה שמישהו אחר ביצע את הפשע – הפושע ייעלב. זה עניין של כבוד!

הגויים שיציקו לעם ישראל אינם זכאים לכבוד הזה. הם בסך הכל מטה זעמו של ה`.

עוצמתו של האל, כפי שמתארת אותה התורה, אינסופית. הוא המניע את גלגלי ההיסטוריה, מפעיל ממלכות כבירות ומפילן. אז איך אפשר להסביר את הקטנוניות הזאת, את החשש מפני `מה יגידו` של הגויים? זה נשמע יותר כמו מי שהחליט לוותר על מימוש האיומים הנוראים שלו, וכעת הוא מחפש תירוץ.

בהמשך הפרק מראה לנו אלוהים, כי ההתאפקות שלו מלהכות את ישראל עד כלה תובעת ממנו לשחרר את הלחץ האלים שלו אצל נמען אחר, הלא הם הגויים, אויבי ישראל. המהלך הלוגי לכאורה הוא כזה: הגויים אינם חכמים (לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם). אין הם מבינים כי יד ה` בכל, וכי לא עוצם ידם העניק להם את הניצחון הזמני על ישראל (אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהֹוָה הִסְגִּירָם). הם אינם מבינים את ההבדל בינם לבין עם ישראל. הם קרוצים מחומר נחות יותר (כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה). אני, ה`, יודע הכל ומסוגל לכל. על הבורות הזאת של הגויים אני עוד אנקום בהם ( לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם). לעבדי, בני ישראל, אסלח (כִּי יָדִין יְהֹוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם), וכמו שמחצתי, כך גם ארפא את פצעיהם (אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא). והגויים – הם צרי ושונאי(אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם), ועוד תראו מה שאעשה להם. ההיגיון היחידי העומד מאחורי תסריט עתידי זה הוא היצר האלים של האלוהים, שחייב לבוא על פורקנו, אם לא על העם, לו הוא מחויב, אז על אויבי העם, בהם השתמש האל תחילה כדי לפגוע בעמו. אין כאלוהינו!