מי את, רחב? -  יהושע ב' | מני גל

מאת: מני גל, התמונה ויקיפדיה, Rahab in James Tissot's The Harlot of Jericho and the Two Spies. ת.פרסום: 07/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אחד הפרטים האישיים היחידים שמוסר לנו ספר יהושע אודות רחב הוא עובדת היותה זונה. ננסה להפיק מפרט זה מעט יותר מאשר הפיקנטיות שבו.

ונתחיל בהערה מחויכת לגבי משמעות המונח הזה. ספר יהושע נלמד בבתי הספר היסודיים, על פי תכנית הלימודים, בסביבות כתה ו`, אם לא לפני כן. ההתמודדות החינוכית עם מושג הזנות בגיל זה אינה קלה, ולרבים מאיתנו זכור הפתרון המחויך של פירוש המונח `זונה` כמוכרת מזון. כך ניסו להתחמק מורינו בילדותנו מהדיון במשמעות המקובלת יותר של המילה. האם היה זה תרגיל לשוני מגוחך בלבד? מסתבר שלא. יש פרשנים רציניים, הסבורים כי זו היתה משמעות המילה הזאת מספר יהושע. אמור מעתה – רחב היתה בעלת פונדק, מקום בו אנשים שאין להם בית קרוב באים לאכול. עם פירוש זה אפשר להסתדר לא רע, שכן בפונדקים נמצאים לא מעט אנשים זרים, שאין להם מחויבות לעיר בה הם שוהים, ואין הם מכירים איש את רעהו. זה מקום אידיאלי להשיג מידע רגיש. לו היו נכנסים המרגלים לבית רגיל ביריחו, היו מתבלטים מיד בזרותם, והמקומיים היו נסגרים, ולא היו חושפים בפניהם מידע מודיעיני בעל ערך.

נשוב אל הפירוש המקובל יותר, המייחס לרחב את העיסוק בזנות. ביתה אינו שונה, במובנים עליהם דיברנו זה עתה, מפונדק. גם בו שוהים אנשים זרים, חלקם אורחים לשעה בעיר. אל הדמיון הזה לאווירת הפונדק נוסיף כעת את הסטאטוס החברתי הנמוך שמקבל בית הזונות כמוסד, ובכלל זה הנשים העובדות בו. אנשים בעלי סטאטוס נמוך חברתית אינם רק מקופחים בזכויות לעומת האחרים. גם מחויבותם לחברה בה הם חיים – נמוכה יותר. בהיותם נעדרי זכויות או מקופחי זכויות, נאלצים אנשים כאלה להשיג את מבוקשם, להתפרנס או לשרוד, בדרכים אחרות, ובכלל זה גם דרכים לא חוקיות. כך יכולים אנו להבין את נכונותה של רחב לסייע למרגלים, בני עם זר, החורשים רעה נגד בני העיר בה היא חיה.

מיקום ביתה של רחב בחומת העיר הוא מאפיין סיפורי, המחזק גם את אווירת הסיפור וגם את ההיגיון העלילתי. רחב מתגוררת בחומה, כלומר היא גם בפנים העיר, אבל גם נוגעת בחוץ. ביתה קולט גם את אנשי העיר, המתרחקים עד לחומה כדי לספק את יצריהם הרחק מן המרכז ההומה של אנשי העיר, אך אל בית זה מגיעים בקלות גם הזרים הבאים מבחוץ, ואשר מעוניינים באנונימיות, כי האינטרסים שלהם אינם זהים עם אלה של הקהילה שבתוך החומה. אל בית זה קל לזרים להתגנב, וממנו קל להם לברוח החוצה.

ספר יהושע אינו מגלה לנו בקלות מה דעתו על רחב. הוא מנסה להיות נייטרלי כלפי אותה אישה, שבעיני אנשי יריחו היא לבטח נחשבה לבוגדת, בעוד שבני ישראל חייבים לה תודה גדולה. זו, אולי, הסיבה, שעל פי הסיפור אין רחב מאבדת נקודות זכות בגלל היותה זונה. אבל חז"ל אינם יכולים להתאפק, ובדמיונם הפרוע מככבת אותה זונה ככוכבת מין מהוללת ("אמר רבי יצחק: כל האומר רחב מיד ניקרי (נעשה בעל קרי)". בבלי, זבחים, קט"ז ע"א). נו, מילא...

מה עוד נוכל לומר על רחב, וזאת על פי הסיפור התמציתי של פרק ב` ביהושע? תבונה פוליטית יש לה. היא יודעת את מה ששאר אנשי יריחו עדיין אינם יודעים – שעתידים בני ישראל לנצח אותם. אומץ יש לה. היא מעזה להסתיר את המרגלים ולשקר לאנשי מלך יריחו, למרות שמישהו מן המקום הפרוץ הזה, ביתה, עלול להדליף את הסוד ולהביא עליה את סופה. היא גם פיקחית ומנצלת היטב את ההזדמנות, הנקרית על דרכה, והיא יודעת לבקש את התמורה היקרה כל כך – הצלתה והצלת בני משפחתה. היא בעלת תושיה. גם דרך הסתרת המרגלים בין פשתי העץ וגם אופן הברחתם בחבל אל מחוץ לחומות העיר מצביעות על תושיה זו. וכל היתרונות האלה – דוקא בדמותה של אשה!

Č