הלאה, ירדן!  יהושע ג'  מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY Image by Gabriel Ballerini ת.פרסום: 07/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה, קָמוּ נֵד אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה, יָם הַמֶּלַח, תַּמּוּ, נִכְרָתוּ, וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.

למבקר בפעם הראשונה באתר הטבילה הנוצרי שממזרח ליריחו, המקום בו, על פי המסורות השונות, חצו בני ישראל את הירדן ונכנסו לארץ כנען, מצפה אכזבה עמוקה – עמוקה כגודל רדידות מי ה`נהר`, כפי שהוא היום.

גם בימיו הטובים היה הירדן נחל צנוע, בהשוואה לנהרות אירופה או אמריקה. לעומת צליחת תעלת סואץ, היה מעבר הירדן בימי יהושע בגדר משחק ילדים. כדי להאדיר את החוויה של הסיפור, אומר לנו ספר יהושע: וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. בימי הקציר, בסביבות חודש ניסן, זרימת המים בירדן היתה גבוהה יותר, בשל הפשרת השלגים בחרמון.

אכן, מדי פעם מתרחשים אסונות טביעה בירדן, אך אין אירועים אלה מצביעים על נהר זה כעל מכשול לוגיסטי אמיתי לצבא מאורגן. כל זה אינו מפריע לתנ"ך להעצים את הסיפור ולתארו כנס, שבו, בדומה לקריעת ים סוף, נעמדו המים מצפון לאזור מעבר הנהר, ובני ישראל עברו בו בלי להרטיב את נעליהם. חז"ל אף לוקחים את התיאור הפנטסטי הזה ומותחים את הנס עוד יותר: ויעמדו המים היורדים מלמעלה, קמו נד אחד, וכמה גובהן של מים? שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, דברי ר` יהודה (בבלי סוטה ל"ד א`).

ואילו כיום, כתוצאה מהסכר הסגור בדגניה, ועם שאיבת המים מהירדן על ידי החקלאים משני עבריו, דומה הירדן יותר לתעלת ביוב, גם בכמות המים וגם בצבעם. כל זה אינו מפריע לצליינים הנוצרים, הפוקדים את המקום, לטבול במים המצחינים, כשהם עטויים בגלימות לבנות... אותו מקום מקודש על הנוצרים כמקום בו נטבל ישוע על ידי יוחנן, וגם כמקום בו עזב אליהו הנביא את הארץ במרכבת אש. טוב היה, לו היה הנהר המקודש הזה מושב לחיים על ידי הזרמת מים אליו בנקודת מוצאו מן הכנרת.