וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ - יהושע ד' | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר התמונה ויקיפדיה נחלת הכלל ת.פרסום: 07/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אורי הייטנר
יהושע ד: (פורסם לראשונה לפני כ-3.5 שנים)

התחנה הראשונה של עם ישראל בארץ ישראל היא גלגל, ש"בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ".

גלגל לא הייתה שם של מקום קיים, אלא השם שיהושע נתן למקום, כפי שנקרא בפרק ה`: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

חציית הירדן והחניה בגלגל, היו בי` בניסן, חמשה ימים לפני הפסח. בני ישראל יצאו ממצרים כבר לפני ארבעים שנה, לפני ארבעים שנה הם כבר קיבלו את התורה ואך לפני קצת יותר מחודש חודשה בריתם עם האלוהים. ואף על פי כן, רק הכניסה לארץ ישראל גללה מעליהם את חרפת הגלות, חרפת העבדות, חרפת מצרים.

האירוע המכונן הזה, בא לידי ביטוי הן בשם המקום, והן בגלעד שהקימו בני ישראל, משנים עשר אבנים גדולות שהוציאו מאפיק הירדן, כנגד 12 השבטים. לשם מה הגלעד? "לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם? וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם".

הטקסט משתמש באותם מונחים הנוגעים לזכר יציאת מצרים: כי ישאלון בניכם מחר לאמור: מה האבנים [העבודה] האלה לכם?

אלא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים, שזכה לחג, וכך ניתן היה להמשיך ולהנחיל אותו מדור לדור דרך מורשת החג, סיפור חציית הירדן והכניסה לארץ ישראל הונצח בגלעד, במקום פיזי, וכך שימורו היה קשה יותר. אמצעי התחבורה בימי קדם הפכו את האתר לבלתי נגיש, למעשה, למי שאינם חיים בקרבת מקום. ובוודאי שהנצחה זו לא הייתה רלוונטית בתקופת הגלות?

עם החזרה לארץ, ניסו החוקרים לזהות את מקומו של הגלגל. הנטיה הייתה לייחס את המקום לחרבת ג`לג`ליה, שלושה ק"מ ממזרח לעיר יריחו, שכנראה שימרה, כמו רבים ממקומות היישוב הערביים בארץ ישראל, את שמו העברי הקדום. עם זאת, יש השוללים את הזיהוי המדויק, כיוון שאין הוא צמוד לירדן ולכן גם אינו ב"קצה מזרח יריחו". המקום גם קרוב מאוד לעיר יריחו, וספק אם הייתה תבונה בחניה צמודה לעיר האויב. יתכן, אם כן, שג`לג`ליה אמנם הנציחה את שם הגלגל, אך לא את מיקומה המדויק, אלא היא נבנתה בקרבת מקום. לפי גישה זו, הזיהוי הוא בדיר חג`לה, המשמרת את שמה של העיר היהודית בית חוגלה, שהייתה קיימת מתקופת המקרא ועד ימי בית שני.

ההנצחה החשובה ביותר, שביכולתה לתת מענה כאשר ישאלונו בנינו, היא בנתינת השם גלגל, ליישוב יהודי בארץ, עם שיבת ציון. שנתיים וחצי לאחר שחרור בקעת הירדן, הוקמה היאחזות נח"ל גלגל, 16 ק"מ מצפון לעיר יריחו. כעבור שלוש שנים, אוזרחה ההיאחזות, והוקם קיבוץ גלגל. קיבוץ קליה הקרוב נושא בשמו את ראשי התיבות "קם לתחיה ים המוות". קיבוץ גלגל נושא בשמו את תחייתו של העם, ששב למולדתו ומיישב אותה מחדש.

****

חציית הירדן הייתה קו פרשת המים, תרתי משמע, גם במנהיגותו של יהושע. יהושע הוסמך בידי משה, אך זכה בהכרת העם ובלגיטימציה ציבורית, רק כאשר הוכיח את הצלחתו במעשים של ממש, בכניסת עם ישראל לארצו. "בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו".

עם הכניסה לארץ, מקיימים גם שבטי ראובן, גד וחצי המנשה, שהתנחלו בעבר הירדן המזרחי, את הבטחתם למשה, להיות החלוצים לפני המחנה, הלוחמים על כיבוש הארץ. "וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה. כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ". למעט שנים וחצי שבטים אלה, בשאר העם לא הייתה הפרדה בין הצבא והאזרחים. עם שלם, על נשיו וטפו, היה לעם לוחם. לעומת זאת, משבטי עבר הירדן, חצו את הנהר רק הגברים, שיכלו למקד את כל מענייהם ומשאביהם למלחמה ולניצחון.