הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ?  יהושע ה' | מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 08/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שאלה זו, ששאל יהושע את מלאך אלוהים, שהתגלה לעיניו כאיש צבא שולף חרב, הפכה למטבע לשון מקובלת עד היום.

מלאך אלוהים יכול להתגלות לעיני האדם בדרכים שונות, ואפשר להניח, כי, כדברי אברהם מאסלו, הפסיכולוג האמריקאי, "כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר!". אברהם אחר, זה מספר בראשית, ראה את המלאכים שבאו לבקרו כעוברי אורח עייפים ורעבים, והעניק להם הכנסת אורחים מיוחדת. אנשי סדום ראו את אותם המלאכים, בעיניהם שלהם, כאובייקטים מיניים, ותבעו מלוט, המארח שלהם, להוציאם אל מחוץ לבית, כדי שימלאו את הפונקציה המצופה מהם, על פי הסטנדרטים של סדום.

ויהושע, לאחר שנתמנה על ידי משה למנהיג היורש, לאחר שאירגן את העם לקראת מבצע ההתנחלות וכיבוש ארץ כנען, לאחר שהעביר את העם על כל שבטיו את הירדן, לאחר ששלח מרגלים כמבצע הכנה לקראת כיבוש יריחו, רואה הכל בעיניים של רמטכ"ל. את המלאך, המופיע על דרכו, הוא רואה כשר צבא, וכך מנסה הוא לאפיין את העומד מולו על פי החלוקה הדיכוטומית האופיינית כל כך לאנשי צבא – אם `לנו` הוא או אם `לצרינו`. אין אופציה שלישית, מה שאולי הגיוני בתקופת מלחמה, אך רחוק מהמציאות של ימי שלום.

עבור יהושע, מול האתגר המלחמתי הענק העומד בפניו, גישה זו היא, אולי, המתאימה ביותר. הצרה היא, שכאשר גישה זו משתלטת על חברה שלמה, וגם בימי שלום, הולך לאיבוד הרבה מהפוטנציאל האנושי המגוון שיש לנו כבני אדם. את הפשטנות של גישה זו ידעו להדגים בבדיחות הדעת האמריקאים הראשונים, שסיפרו על אחד הגנרלים החשובים של מלחמת העצמאות האמריקאית, שהבנתו במוסיקה באה לידי ביטוי בכך שידע לחלק את כל יצירות המוסיקה לשתי קבוצות – שירים שהם `ינקי דודל` ושירים שאינם `ינקי דודל`...

התביעה שאנו נתבעים מדי פעם להכריז אם אנו בעד או נגד (וימי בחירות במדינה מתאפיינים בתופעה זו) מקטינה אותנו, ואינה מאפשרת לנו לומר שאנו גם וגם או לא ולא, או קצת מזה וקצת מזה, ובכלל סוגרת אותנו מפני הסיכוי שנחשוב על דרך שלישית, שאינה `לנו`, אך גם `לצרינו` אין היא.

מה שקרה בפועל על אדמת ארץ כנען, וזאת אפילו התנ"ך מודה ומספר, הוא שמצוות הג`נוסייד בעממי הארץ לא התקיימה במלואה, ושמדרך הטבע, כמו שקורה בין בני אדם, היו לא מעט מ`צרינו` שבנינו התחתנו בהם, כמו תמר הכנענית או רות המואביה, שזכו לא רק להיטמע בעמנו, אלא אפילו לקחת חלק ביצירת השושלת המכובדת ביותר של עמנו – בית דוד.

אם כן, הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ? טוב לעיתות מלחמה בלבד, ומטוב שנזכור זאת בימים האחרים.