הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ - יהושע ה' | עופר בורין

מאת: עופר בורין , עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 08/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 יהושע מתפנה לחדש את הברית בין עם ישראל לאלוהים עוד לפני תחילת מסע הכיבוש של הארץ.
שלב ראשון – ברית מילה המונית לכל הזכרים מבני ישראל. מסתבר, שבמהלך המסע במדבר לא עשו ברית מילה, וכעת, מתפנה יהושע לטפל בעניין הזה:
זוְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ ׃

נזכרתי שציפורה, אשת משה, מלה את בנה (בנו של משה) בדרך מההתגלות בסנה למשימתו של משה להוציא את בני ישראל ממצרים, ובכך הצילה את משה מהתקף עצבים של אלוהים. כנראה שגם יהושע שמע את הסיפור הזה והוא מזדרז בענין המילה!
מקרה ציפורה ובן משה – שמות פרק ד:
כד וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ ׃ כה וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי ׃כו וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת ׃

שלב שני – ארוחת פסח המונית:
י וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ ׃

תמונה סוריאליסטית בערבות יריחו – עם שלם, מדמם ממהלך ברית מילה המוני, חבוש ומתאושש, מקיים ארוחת פסח המונית, וכל זאת במקום לקום ולהסתער על הארץ המובטחת שהוא מחכה לה כבר 40 שנה. מטורף ומוזר.
אין לי ספק – יהושע מגלה כאן יכולות מנהיגותיות מרשימות ביותר ומצליח לשמור את בני ישראל במשטר מאופק ללא כל חריגים.
שלב שלישי – הפסקת הניסים! המן, אוכל הפלא ממנו אכלו במדבר 40 שנה, נפסק. מעכשיו צריך לאכול ממה שהארץ נותנת:
יא וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃ יב וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא ׃

ועדיין יהושע שולט במצב. העם לא מתמרד ולא מתבכיין.
ואז, בכל הלחץ הזה, יהושע מסתובב באזור יריחו ולפתע מתגלה לפניו דמות עם חרב שלופה בידה. יהושע שואל את הדמות אם היא באה לעזור או להתנגד לעם ישראל. יהושע שואל זאת במשפט קצר שמהדהד עד היום:
וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ ׃

והתשובה של הדמות מפתיעה:
יד וַיֹּ֣אמֶר׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי

אני לא יודע אם אני לטובתכם או לא. אני שר צבא אלוהים ורק עכשיו הגעתי. בפשטות אומר הלוחם האגדי – אני עכשיו הגעתי ואחליט כיצד לפעול בהמשך. 
שר צבא אלוהים אינו מתגייס אוטומטית לטובת בני ישראל. 
הוא אומר ליהושע – הכל תלוי בהתנהגות שלכם: אני יכול להיות בעדכם, יכול להיות נגדכם ויכול גם סתם לא להיות כלל.
ולסיום: מורה שר צבא אלוהים ליהושע:
טווַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן ׃

אי אפשר שלא להיזכר בפסוק מהתגלות הסנה למשה – שמות פרק ג`::
ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא ׃

משה הצטווה להשיל את נעליו. יהושע מצטווה להשיל רק נעל אחת.
לא כתוב אם משה השיל את נעליו אם לאו. כתוב בפירוש שיהושע השיל את נעלו.
התנ"ך מתאמץ לתת ליהושע מעמד קרוב לזה של משה, אבל, כפי שכתבתי אתמול – הולך ופוחת הדור: 
בסנה – מופיע אלוהים עצמו, ביריחו – מופיע שר צבא אלוהים.
בסנה – אלוהים נחוש לעזור לעם ישראל, ביריחו – שר הצבא אינו מתחייב לכך.
בסנה – שתי נעליים יש להוריד, ביריחו – רק נעל אחת,
בסנה – ברור שמשה הוריד הנעליים ולכן לא מוזכר זאת בפירוש, 
ביריחו– מוזכר שיהושע הוריד הנעל כפי שנצטווה כי הביטחון ביהושע אינו כמו הביטחון במשה.

נראה שלקראת מלחמת כיבוש הארץ, כאשר ברור שצפויה שפיכות דמים גדולה, אלוהים תופס מרחק ומשאיר את העבודה לאנשי החרב שיעשו את העבודה השחורה.
השאלה היא, אם אחרי הכיבוש, הוא יוכל לחזור?