יריחו של הארכיאולוגים ושל מספרי הסיפורים - יהושע ו' | מני גל

מאת: מני גל, התמונה פיקסה ביי ת.פרסום: 12/04/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יריחו היא נווה מדבר, הנהנה ממימיהם של שני מעינות גדולים, ולא מפליאה העובדה, שיריחו היתה מיושבת לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה, אם כי, ככל הנראה, לא ברציפות מושלמת. עם זאת, חשוב לציין, כי יריחו אינה אתר ארכיאולוגי אחד, כי אם מקבץ של אתרים, הפזורים על פני שטח גדול יחסית. ועוד נדגיש, כי ככל שאנו הולכים אחורה, לתקופות קדומות, כמו התקופה עליה מספר ספר יהושע, הממצאים הארכיאולוגיים מבלבלים יותר, ואינם נותנים לנו תמונה ברורה לגבי האירועים ההיסטוריים שעברו על העיר המעניינת הזאת.

אחד הוויכוחים ההיסטוריים הגדולים לגבי יריחו, ויכוח בו השתתפו, ובצדק, גם ארכיאולוגיים, מתייחס לשאלה, האם סיפור כיבוש יריחו, זה המתואר בפרקנו, התרחש באמת, ואם כן, מתי התרחש. בסיפור המקראי משולבים גם מרכיבים ניסיים, כמו נפילת חומות העיר מקול השופרות. גם אם ברור לנו כיום, שאת המרכיב הזה עדיף להניח בצד, זה אינו פוסל את הסיפור כולו. הוויכוח על כיבוש יריחו נוגע, כמובן, גם בשאלה מתי נכנסו בני ישראל לארץ כנען, כשאפילו ברמת דיוק של מאה שנה אין לנו תשובה ברורה. ארכיאולגים רבים כיום מסתייגים אפילו מההנחה, שארץ כנען נכבשה בסערה בכלל, והם מעדיפים את התיאוריה, האומרת, כי עמים נוודים שמיים חדרו לארץ כנען חדירה מדורגת מצפון, נטמעו ביושבי הארץ הקודמים, וגם נלחמו בהם מדי פעם. עבור חוקרים אלה, הגרעין ההיסטורי של סיפור כיבוש יריחו הוא מצומצם מאד.

לשם הדגמת התרומה של החפירות הארכיאולוגיות ביריחו לפענוח הסיפור המקראי ולאימותו או להפרכתו, נצטט כאן מדבריה של המפורסמת שבחופרי יריחו, אם כי לא האחרונה שבהם, קתלין קניון, שחקרה את יריחו בשנים 1952-58:

"החומה (האחרונה של יריחו) בנויה במישרין על גבי קודמתה, על הקו החיצוני ששימש גם את החומות הקדומות יותר. ניכר בה יפה, שנבנתה בחיפזון רב ובנייתה שונה לגמרי מזו של כל החומות הקודמות. על גבי החומה הקודמת (שהתמוטטה) מצויים יסודות אבן גסים ביותר, שגובהם 75 ס״מ. פני היסודות משני עבריהם עשויים גושי סלע, מותאמים זה לזה בדוחק. אך השאר אינם אלא שברי אבנים קטנים, מעורבבים ונטולי צורה לגמרי. ואמנם, כשהגענו להעמיק ולחפור כאן, נמצא אותו מקום בצד החפירה שלנו רופף כל כך, שנזקקנו לסמוכות כדי למנוע התמוטטות. מעל ליסודות אלה נבנה כותל לבנים, שהיה כל מה שמצאנו. היו הרבה שברי לבנים, כנראה מלבני החומה הקודמת, ששבו והשתמשו בהן.

״חומה זו, לא זו בלבד שנבנתה בחיפזון רב, בכל חומר שנמצא בהישג יד, אלא כנראה נהרסה לפני שהושלמה. בדרך כלל נקבעים יסודות האבן של החומה בתוך חפירה ברובד הקיים, כדי להבטיח את יציבותה. אולי לשם חיסכון בזמן, נקבעו יסודות אלה על גבי החומה הקודמת, בגובה אחד עם פני השטח של עיי המפולת שלה.

קשה לשער, כי לא התכוונו לכל הפחות לסמוך את היסודות בקרקע, שכן רופפים הם כל כך, שלא היו מסוגלים לשאת כובד כלשהו. אולם החיפזון היה, כמדומה, כזה שהחלו להניח לבנים בלי להמתין לכך, ולפני ששלמה המלאכה, נהרסה החומה בדלקה גדולה. רובדי האפר… מגיעים עד עצם אבני המסד ומעידים כי הללו היו חשופות בשעת הדלקה.

״רובדי השריפה מצויים גם בצדה הפנימי וגם בצדה החיצון של החומה, ואץ ספק, כי חלק הגון של העיר עלה בלהבות יחד עם החומה. אין מקום לספק כי הפעם נעשתה הריסת החומות בידי אויבים. בשעה שחומת העיר – מחמת הזנחה או פורענות קודמת ־ הייתה הרוסה עד הקרקע, הניעה שמועת סכנה קרובה את התושבים לחדש את הביצורים במהירות האפשרית. לפני שהשלימו את המלאכה הוכרעו. החורבן היה גמור״.

והנה מה שמבלבל בתיאור המדויק והאחראי כל כך של קניון: מחד, היא משוכנעת, כי תיארוך ממצאיה קדום בכ-150 שנה לתיארוך כניסת בני ישראל לארץ (על פי רוב החוקרים), ומאידך – מדובר בחומה, שהוקמה בחיפזון, תחת איום מפתיע של אויבים פולשים, ואשר חרבה בקלות מידיהם של אויבים – תיאור המתאים לא רע לסיפור המקראי.

קניון לא היתה האחרונה לחפור ביריחו, וככל הנראה יבואו בעתיד חוקרים נוספים, וימשיכו לגלות ממצאים שישפרו את התמונה של האירועים ההיסטוריים שעברו על עיר זו. יתכן שפרטים מסוימים שיתגלו, יקרבו אותנו לסיפור המקראי, ויתכן שפרטים אחרים יסתרו את הסיפור הזה. הדבר אינו צריך להרתיע אותנו.

במקביל, מוטב כי ננסה להבין אילו מטרות ניסה להשיג הסיפור הזה, ועל אילו זיכרונות היסטוריים עמומים הוא התבסס. כאשר גובש הסיפור והועלה על הכתב, היתה יריחו, ככל הנראה, מיושבת, אך בדלילות, בעוד שאגדות על עברה המפואר הוסיפו להסתובב באזור. תנודות אלה במצבה של יריחו הושפעו מהשילוב של תנאי המדבר הקשים עם מרחקה של עיר זו מריכוזי האוכלוסיה הגדולים יותר בארץ, ומזמינותם של המים הטובים שלה, שאיפשרו לה, בימי שלום ורוגע בטחוני, לשגשג. היותה יושבת על אם הדרך המובילה ממעברי הירדן לירושלים שימשה בסיס מוצדק לאמונה אודות בני ישראל המתחילים את מבצע ההתנחלות בכיבוש עיר זו דווקא.