אין אחדות בעם – אין מלך בישראל | שופטים י"ב  |מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 21/05/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ספר שופטים הוא, במובן מסוים, הקדמה לראשית המלוכה בישראל. מכמה סיפורים בספר זה עולה, כי המתחים בין השבטים הגיעו מדי פעם לידי רתיחה, עד לסכנה של מלחמת אזרחים, או למלחמת אזרחים ממש. אם חשבנו עד עתה, כי רק האתגר להתמודד עם אויבים חיצוניים חזקים תבע את התלכדות השבטים תחת שלטון איש אחד, הרי שבחלק מהמקרים לא היינו זקוקים לאויבים חיצוניים כדי להסתכסך בינינו לבין עצמנו.

המקרה הראשון הופיע כבר בסוף ספר יהושע, בפרק כ"ב, ולמרות שמדובר בספר אחר, עם אג`נדות אחרות, יש בסיפור הריב בין רוב שבטי ישראל לשבטי ראובן, גד וחצי המנשה מעין רמז לבאות. שנים וחצי השבטים מקימים מזבח לאלוהים על גדתו המערבית של הירדן. שאר השבטים מתארגנים למלחמה נגד היוזמה הזאת, בטענה שמדובר בעבודה זרה. נזכור – ריכוז הפולחן היה עדיין בגדר משאלת נפש או תכנית לעתיד. הפיצוץ נמנע ברגע האחרון, לאחר דין ודברים, הסברים משכנעים מצד שבטי עבר הירדן והצהרת נאמנות לאלוהי ישראל. בני ישראל, ובראשם פנחס הכהן, משתכנעים, מתרצים ומוותרים על התכנית התוקפנית שלהם. אפשר לנשום לרווחה.

שירת דבורה מביעה באופן שירי את הביקורת החריפה על אותם שבטים, שלא נחלצו למלחמה בכנענים, וביניהם – איך לא? שוב שבטי ראובן וחצי המנשה. בזאת הפעם לא מוזכרות פעולות איבה בין השבטים שנלחמו בצבא יבין לבין האחרים, שנמנעו מלהשתתף במלחמה.

הקונפליקט הבא מופיע לקראת סוף מלחמתו של גדעון במדיינים, והפעם זה שבט אפרים, שיש לו טענות אל גדעון, שלא שיתף את בני אפרים במלחמה. הריב כמעט הופך למלחמת אחים, ונאמר שם (פרק ח`) `ויריבון אתו בחוזקה`. אלא שגדעון, בחוש דיפלומטי חריף וביכולת אילתור זריזה, הופך את הלימון הזה ללימונדה, בגייסו את בני אפרים למרדף הפרוע אחרי המדיינים הנסוגים. יכולתו של גדעון לפגוע בבני עמו באה לידי ביטוי בנקמתו האכזרית באנשי סוכות ופנואל, כנראה בני שבט גד, שלא הגישו לחם ומים לצבא העייף והרעב.

שבט אפרים, הטוען לבכורה בין שבטי הצפון, הוא האשם במלחמת האזרחים המרה שפורצת בינו לבין אנשי יפתח הגלעדי. שוב תובעים אנשי אפרים את עלבונם על כי לא נקראו להילחם, והפעם בעמונים. שוב מתחולל קונפליקט בין שבט ממערב לירדן לשבט ממזרח לו. האם מדובר באינטרסים מנוגדים, או שמא בתקשורת לקויה? קשה לדעת. הפעם משלם עם ישראל מחיר כבד ביותר על האלימות שבתקשורת בין בני אפרים ליפתח. פִּרְקֵנוּ מספר על תוצאות המלחמה האכזרית הפנימית הזאת – ארבעים ושנים אלף הרוגים מבני אפרים, פי שניים מכל הרוגי מלחמות מדינת ישראל מקום המדינה ועד היום.

אנו עוצרים כאן, ורק נזכיר, כי ספר שופטים מסתיים בסיפורה של מלחמת אזרחים מרה לא פחות, בה ניגפים למעלה משישים אלף איש, ושבט בנימין כמעט נכחד כולו. ספר שופטים מציע פתרון לבעיה של המלחמות הפנימיות בין שבטי ישראל, והפתרון הוא מלך אחד על כולם. ימים יגידו אם הפתרון היה מוצלח.