מעז יצא מתוק? - שופטים י"ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 26/05/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מעז יצא מתוק?
חידה שחד שמשון לפלישתים שחגגו עמו במסיבת ארוסיו לבת פלישתים מהעיר תמנתה.
יד וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים ׃

פתרון החידה הוא שהעז הוא למעשה האריה והמתוק הוא הדבש שהדבורים ייצרו בכוורת שהקימו בפגר האריה המת, אותו הרג שמשון.

הפלישתים לא הצליחו לפתור את החידה. הם איימו על ארוסתו של שמשון, שאם לא תגלה להם הפתרון הם ישרפו את ביתה ומשפחתה – והיא מגלה.

שמשון, התחייב שבמידה ויפתרו את החידה, הוא ישלם להם בשלושים חליפות בגדים. 
כדי לעמוד בהתחייבותו, הלך שמשון לעיר פלישתית אחרת, הרג 30 פלישתים ובזז את חליפותיהם אותן הביא לכיסוי חוב ההתערבות.
===
בפרק הזה, שמשון פוגש בכפיר אריות בדרך והורג אותו במו ידיו. 
אחר כך, הוא רודה את הדבש מכוורת הדבורים שבפגר האריה שהרג, אוכל מהדבש תוך כדי הליכה ומביא ממנו גם להוריו.
בהמשך הוא מקיים את מסיבת האירוסין, או את מסיבת הרווקים, שם הוא חד את החידה שהיא למעשה תוצר של אותו מפגש בינו לבין האריה, שבסופה הוא הולך ורוצח 30 פלישתים.
שמשון נראה בפרק הזה יותר כמו שמשון הבריון מאשר שמשון הגיבור.
===
נחזור רגע לעניין הפתגם "האם מעז יצא מתוק"?
עז במקור התכוון לאריה, למשהו חזק וטורף שממנו נוצר דבש מתוק.
בימינו הפתגם מכוון לעז במובן של דבר רע, שממנו יוצא דבר טוב. כלומר, איך אפשר שייצא דבר טוב מסיטואציה רעה.
אני חושב, שבמבט היסטורי לשוני, אפשר לתת מובן חדש לחידה:
התנ"ך שואל אותנו האם מהבריון שמשון (העז שבינתיים מתגלה כטיפוס רצחני ושלילי) יכול לצאת משהו טוב?
נחייה ונראה
===
ומשהו אקטואלי – ראש הממשלה נשאל את השאלה שהפנה אבנר בן נר, שר צבא שאול, אל יואב בן צרויה, שר צבא דויד, לאחר שבקרב הרג אבנר את אחיו של יואב, עשהאל (אחרי שבקש ממנו לחדול מלהילחם ועשהאל סירב) – "הלנצח תאכל חרב?" או בעברית פשוטה:
- אולי מספיק כבר עם המלחמה, שום דבר טוב לא יצא ממנה. 
- אולי מספיק לתת אוכל לחרב?

ויואב, למרות שאבנר היה אויבו המר, שאף הרג את אחיו, מסכים להפסיק את המלחמה ונוצר את חרבו.
במקרה הזה הוכיחו אבנר ויואב, שניהם אנשי מלחמה, שאפשר וחובה לנסות להוציא מעז (מלחמה) מתוק (שלום).

ראש הממשלה בחר, שלא כמו יואב, לענות "כן, לנצח נאכל חרב"!
לצערי, ראש הממשלה אינו מוכן לנסות להוציא מתוק (שלום, הסדר, קצת שקט, פשרה) מתוך העז (המלחמה והסכסוך), ובכך מצטרף לאנשים הסבורים שאין ברירה ויש לאפשר לחרב להמשיך ולאכול את דם הלוחמים והאזרחים.