בימים ההם אין לשבט דן מלך - שופטים יח | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABUY ת.פרסום: 31/05/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מתחילים שוב בעניין המלך וחסרונו:
א בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל 
טענתי, במאמר על הפרק הקודם, ש"המלך" החסר אינו מלך במובן של שליט, אלא מלך במובן של מוסר וניהול ענייני מדינה, שלא כאוסף שבטים, שיהיה מנותק מענייני דת ויהיה בעל קוד וחזון מוסרי (טוב) משותפים
והנה בפרק הזה אין מלך בישראל ואז קורים הדברים הבאים:
1. שבט דן מחליט שברצונו להרחיב את נחלתו (שהיא למעשה אזור גוש דן של היום). הוא אינו מנהל דו-שיח עם השבטים האחרים, אלא שולח שליחים לחפש מקום נוסף להתנחל בו. 
2. בדרך עוצרים השליחים בבית של מיכיהו (זה מהפרק הקודם שבנה בחצרו מזבח לאלוהים וקנה כוהן בכסף שישרת את המזבח הזה) ולוקחים את מזבח האלוהים ואת הכוהן איתם. פשוט לוקחים בלי לשאול. אגב, הכוהן הנחמד, הולך איתם לאחר שהם "קונים אותו" בכך שיקבל מעמד גבוה יותר – עכשיו הוא יהיה כהן של שבט ולא של משפחה. 
יט וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־יָדְךָ֤ עַל־פִּ֨יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב׀ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אוֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל ׃
מסתבר שדת וכוהני דת ניתן לקנות בכסף. מוכר לכם מאיזשהו מקום?
3. מיכיהו רודף אחריהם כדי להשיב את האבדה, אבל אז הוא מבין שמדובר בחבורה מאפיונרית מאוד מסוכנת וחזקה, ונסוג. הם מאיימים עליו ודורשים ממנו לשתוק, שאים לא כן יבלע לו ולמשפחתו. שבט דן, כערבוב מסוכן של משפחת קורליאונה ולה-פמיליה ביחד.
4. מוצאים בני שבט דן, חלקת ארץ בצפון הארץ (אזור נחל דן וקיבוץ דן שבצפון של היום) ששם חיים אנשים שקטים שלא מפריעים לאף אחד, ומחליטים לכבוש אותו לעצמם – פשוט כך, כי בא להם. זה חלק, מהארץ המובטחת, ולכן אין מבחינתם שום בעיה לבצע את הכיבוש:
כז וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת־הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה־לוֹ֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל־לַ֗יִשׁ עַל־עַם֙ שֹׁקֵ֣ט וּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אוֹתָ֖ם לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ ׃
5. לסיכום – הם מתיישבים במקום הנכבש (ששמו הקודם היה "ליש") ושמים בו את פסל מיכה לעבוד אותו, כאשר הכוהן של מיכה הופך לכוהן שלהם.
לא וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כָּל־יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה ׃ פ

פשוט חגיגת בריונות חסרת כל עכבות של שבט דן.

לשבטים האחרים, לפחות בפרק הזה, אין כלל חלק בעניין. או כמאמר הפרק הקודם:
"איש הישר בעיניו יעשה" ובמקרה הזה האיש הוא שבט דן.
אני מניח שהגישה הזו של שבט דן עוד תעלה להם ביוקר.
בכל אופן, כאשר אני רואה קבוצת אנשים הנוהגת בעולם כאילו הוא שלהם, וכדי לממש את רצונם, הם משתמשים מצד אחד בציוויים אלוהיים ומצד שני בכוח זרוע חסר גבולות כלפי בני עמם ובני עמים אחרים, אני יודע שמשהו מאוד לא טוב קורה כאן.

זה כל כך ברור כשמדברים על דעא"ש.
זה לצערי פחות ברור כשמדברים על יהודים.