במלחמת אחים כולם משתתפים - שופטים כ`| עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה; נחלת הכלל ת.פרסום: 02/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

12 חלקי גופתה של הפילגש, אותם שלח איש הלוי כדי לזעזע את העם, הגיעו ליעדם.
נציגים מכל השבטים מגיעים ל"מצפה" אל כדי לדון בעניין.
א וַיֵּצְאוּ֮ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה ׃ב וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כָּל־הָעָ֗ם כֹּל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב ׃

שימו לב – מי שמגיע הם ארבע מאות אלף אנשים, מכול השבטים (כולל יהודה) שבאו מראש "חמים" וששים אלי קרב: "איש רגלי שלף חרב".
על זה כתב המחזאי אנטון צ`כוב (חביבה של שרת התרבות שלנו, הגברת מירי רגב):
"אם תלית רובה על הקיר במערכה הראשונה, אז עליו לירות במערכה הבאה. אחרת אל תשים אותו שם"
הכותב המקראי שם את החרבות בתחילת הפרק וזה אות מבשר רע, רע מאוד!
בני ישראל דורשים מבני בנימין הסבר לעניין הפילגש שחלקי גופתה נשלחו אליהם, אבל את ההסבר הם לא מקבלים מבכירי שבט בנימין, אלא מאיש הלוי עצמו, שבהסבריו מנקה את עצמו מכל העניין ומצביע על מנהיגי העיר גבעה שבשבט בנימין כאחראים לזוועה:
ד וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֨תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן ׃ ה וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת־הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת ׃ ו וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל־שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל ׃ ז הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם ׃

אופורטוניסט קלאסי הבחור.
(אגב – שימו לב למילה בה משתמש איש הלוי בבואו לתאר את ביתור פילגשו לשנים עשר נתחים – " וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ". מכאן, כנראה, ניתן השם לפעולה רפואית פולשנית – ניתוח!).
בני ישראל, מקבלים את ההסבר שלו מבלי לחקור ולוודא - משפט שדה במעמד צד אחד – איפה העיתונות החוקרת כשצריך אותה? אילנה דיין? מישהו?
הם מתקדמים לכיוון העיר גבעה ושולחים שליחים לבני בנימין בדרישה שיסגירו את פושעי הגבעה כדי שיוכלו לנקות את עצמם מהרעה שעשו בפילגש:
יג וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת־הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוְֵּ֣֙֯בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל ׃

ככה, בקלות , בלי משפט – תנו את האנשים, נהרוג אותם, ובכך כל עם ישראל (לא רק שבט בנימין) יינקה מהרעה הזו וימשיך את חייו חסרי המוסר, המשפט והצדק, כאילו הכול בסדר.
בני בנימין, אינם מוכנים לתנאים האלה, וכתוצאה מכך מתחילה מלחמת אחים בתוך העם, כאשר השבטים כולם יוצאים למלחמה בשבט בנימין.
השבטים נועצים ראשית ביהוה האם לצרת לקרב, והוא מעודד אותם לצאת למלחמת האחים.
ביום הראשון של הקרב, התוצאה היא 22,000 הרוגים לשבטים, 0 הרוגים לשבט בנימין.
היוועצות נוספת עם יהוה מסתיימת בהמשך מלחמת האחים.
ביום השני של הקרב, התוצאה היא 18,000 הרוגים לשבטים, 0 הרוגים לשבט בנימין
היוועצות נוספת עם יהוה מסתיימת בהמשך מלחמת האחים.
ביום השלישי של הקרב, התוצאה היא השמדת שבט בנימין!
ככה, בשלושה ימים, נהרגו 40,000 לוחמים מצד השבטים ועוד 25,000 לוחמים מצד שבט בנימין, וכן הומתו ונשרפו כל הערים והנכסים של שבט בנימין, לבד מ 600 לוחמים שנשארו בחיים במדבר.
זהו – החרבות שהופיעו בתחילת המחזה של הפרק הזה, אכן אמרו את דברן בסופו.

ויהוה? איפה הוא בכל טבח האחים הזה? – הוא שלח את בני ישראל לקרב ביום הראשון, ביום השני וביום השלישי. הוא לא עצר את הטירוף אלא נתן עצות – ויועצים, כידוע, לא אחראים לתוצאות.
אני חושב, שהמסר כאן מהדהד עד היום – כשעם בוטח באלוהים בדיבור ובשירה, אבל במעשים שלו הוא חוטא, לא רודף צדק, ולא רודף שלום, הקטסטרופה תגיע ואלוהים ישקיף מהצד ויחכה לראות אם בסיבוב הבא ילמדו את הלקח.

והפרק הבא – הו הפרק הבא.
שיא הטירוף עוד לפנינו...