לאבא - שמו"א ג' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 07/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נכתב לראשונה בנובמבר 2015
השבוע ישבנו שבעה על מות אבי – שמואל.
השבוע, ב 929, אנחנו קוראים את הפרק הזה, שבו עלי, על ערש דוויי, מעביר את שרביט הנבואה ממנו לשמואל. 
אמנם שמואל לא היה בנו הביולוגי של עלי, אך עלי היה האב הרוחני של שמואל. עלי הוא זה שגידל את שמואל לאחר ששמואל נמסר לכהונה ע"י הוריו הביולוגיים – חנה ואלקנה. עלי התייחס אליו כבנו, ואת זאת אנחנו יודעים מהפסוק:
ו וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב ׃

"לא קראתי בני! שוב שכב."
המעבר בין עלי לשמואל מתרחש כאשר אלוהים מתגלה בקולו לשמואל. שמואל חושב שזה עלי, ולאחר ששלוש פעמים פונה שמואל אל עלי מתוך מחשבה שהקול הנגלה אליו הוא של עלי, מסביר עלי לשמואל כי לא קולו הוא כי אם קול אלוהים:
ז וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהוָֽה ׃ ח וַיֹּ֨סֶף יְהוָ֥ה קְרֹא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִשִׁית֒ וַיָּ֨קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר ׃ ט וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ ׃ י וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ ׃

בשבילי כל זה מאוד אישי.
מאוד רציתי, שבימיו האחרונים ייתן לי אבי איזשהו מסר, איזושהי תובנה, איזשהו מפתח להבנת החיים.
עלי נתן לשמואל את המפתח, כשאמר לו: תענה לקול האלוהים ותשמע לו.
עלי גם הוסיף ואמר לשמואל, אחרי ששמואל מסר לו את נבואת הזעם על גורלו המר של בית עלי, את משפט האמונה החזקה: 
יח וַיַּגֶּד־ל֤וֹ שְׁמוּאֵל֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖ו יַעֲשֶֽׂה ׃

עלי, בהכנעה בפני האל, אומר לשמואל – אם האלוהים עושה משהו, גם אם זה משהו נורא, קבל אותו, כי אלוהים הוא, ולאלוהים מותר הכול.

אבא, לא נתן מפתח ברור באמירה. הוא השאיר אחריו דוגמא לעלייה ועשייה ציונית, יושר, עבודת יצירה ועשייה כמקור לפרנסה, מסירות למשפחה ואהבת אין-קץ לאשתו.
היו לי 54 שנים לקלוט את המפתחות האלה.
יהי זכרו ברוך.