התנ"ך עושה הנחות לבני עלי?  שמו"א ב' | מני גל

מאת: מני גל ת.פרסום: 07/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד, וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

האם ניתן לפרש את הפסוק אחרת מהדרך בה הוא משתמע בפשטות? הלא נאמר בו, בלי להתחכם הרבה, שבני עלי שכבו את הנשים שצבאו על פתח אוהל מועד. מסתבר, שפרשנים מוקדמים רצו לעשות לכוהנים הסוררים הנחה, ובחרו לוותר על אותה האשמה חמורה. הנימוק: בהמשך הפרק מגיע איש האלוהים אל עלי ואומר לו: לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי?

כלומר – החטא בו מאשים איש האלוהים את בני עלי הוא הבעיטה בזבחים ובמנחות, הפגיעה במנהגי הפולחן מתוך תאוות בצע. עניין הפגיעה בנשים אינו מוזכר כלל. אם כן, היתכן שבני עלי לא פגעו בנשים?

הנה הסברו של מלבי"ם, ופרשנים אחרים חושבים דומה:

הלא בזוכרו תחלה חטא בני עלי לא זכר כלל חטא זה ששכבו את הנשים, רק כי ניאצו את מנחת ה`, וכן בתוכחת איש אלהים אל עלי לקמן לא זכר מזה דבר... עלי כבר זקן, ושמע את אשר יעשון בניו לכל ישראל, שהוא החמס שעשו לקחת בשר בזרוע, שזה היו עושים לכל ישראל , ... `את אשר ישכבון` - חכמינו זכרונם לברכה נחלקו בזה, יש אומרים שחטאו כפשוטו, ויש אומרים שלא חטאו, ולדעתו נראה שפועל `ישכבון` מוסב על ישראל, רצה לומר שישראל שכבו בפתח אהל מועד עם הנשים הצובאות, שמתוך שביזו קדשי שמים וגם השהו את קני הנשים מהקריבם, והיו צובאות, רצה לומר מתאספות צבא רב בפתח אהל מועד שלשם הביאו קניהם, ולא היה להם מלון, ושכבו אנשים ונשים לפני חצר המשכן ביחד, ועל ידי כן הגיעו לפעמים לדבר עבירה, בפרט כי הכוהנים לא השגיחו על העם לקדשם ולשמרם כראוי.

מה אומר מלבי"ם? הסברו מתחיל בניסיון לא משכנע לייחס את המילה `ישכבון` לכל ישראל, ולא לבני עלי. לו היה כתוב בפסוק `וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים`, ללא המילה `ואת` – היה אפשר בדוחק להבין מהפסוק, כי בני ישראל הם ששכבו את הנשים מחמת הדוחק. המילה `ואת` מחזירה אותנו אל `בניו` – הם אשר שכבו את הנשים.

וכעת לעניין התוכן של אותו פרוש לא מוצלח: מלבי"ם טוען, כי בני עלי חטאו בכך, שלא התייחסו אל הנשים בכבוד, ולא הביאו את קרבנותיהן בזמן, מה שחייב אותן, את הנשים, להישאר בפתח המשכן, ולעבור את הלילה בחוץ, צפופות בין הרבה אנשים זרים, וביניהם גם גברים, ואלה היו מנצלים מפעם לפעם את מצב הצפיפות והחושך, והיו שוכבים את הנשים המסכנות האלה. חטאם הראשון של בני עלי היה, שלא אפשרו לנשים למסור את מנחותיהן בזמן, וחטאם השני – שלא השגיחו על הקהל שרבץ בפתח המשכן בלילה, לוודא שלא יתרחשו שם מעשים אסורים.

לא קל היה יותר להניח, כי איש האלוהים לא הזכיר את חטא השכיבה עם הנשים מסיבה אחרת, שאינה ידועה לנו, או כי עורך הפרק שכח לציין שאיש האלוהים אמר גם אמר את הדבר? האם היה לו קשה להאמין, שבני הכוהן חטאו גם בניאוף? הלא העונש שבישר להם אותו איש האלוהים הוא עונש כבד מאד: הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ. וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים. וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי, לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ, וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים.

נראה פחות הגיוני להניח, כי בית עלי ייענש עונש נורא כל כך על חטאים הקשורים במנהגי הפולחן. אבל, במחשבה שנייה, אלוהים בכבודו ובעצמו שרף למוות את שני בני אהרן, נדב ואביהוא, על שהקריבו, מתוך תמימות נלהבת, אש זרה במשכן!