יֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד - שמו"א י"א | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה PIXABUY ת.פרסום: 19/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שאול, שהומלך למלך, ממשיך להתנהג כאילו הדבר לא נוגע לו כלל.

בצפון הרחוק, מתרחשת דרמה, כאשר נחש העמוני דורש מאנשי יבש גלעד כניעה מוחלטת ודורש לנקר את עינם הימנית כאות לכניעתם.
אנשי יבש גלעד מבקשים עזרה משבטי ישראל האחרים.
כולם שומעים על העניין ובוכים. זה לא ממש עוזר לאנשי יבש גלעד.
אבל כשהשמועה מגיעה לשאול, זה שבפרק הקודם ניצתה בו אש קטנה של מנהיגות דרך עלבון, הוא מתעורר והופך באחת למלך אמיתי. 
העלבון של בני יבש גלעד שורף לשאול את הפיוז ורוח אלוהים, כלומר רוח מנהיגות, עולה בו:
ה וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן-הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה-לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ-לוֹ אֶת-דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ. ו וַתִּצְלַח רוּחַ-אֱלֹהִים עַל-שָׁאוּל בשמעו (כְּשָׁמְעוֹ) אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד.

שאול מתעצבן ומתכנן לצאת לקרב מול נחש העמוני.
בטרם קרב יורה שאול שני חיצי חזון מנהיגותי:
1. גיוס חובה של כולם.
2. חיסול השבטיות.

זה פשוט מדהים, שבישראל המודרנית, השוויון בנטל אינו מובן מאליו, ואילו אצל שאול אין חכמות. הוא מפעיל את חוק השיוויון הזה ודורש מכל עם ישראל להצטרף לצבא, תוך איום (סנקציה כספית/פלילית) למי שלא ינהג כך:
ז וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד-יְהוָה עַל-הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד

שאול שולח נתחים של פרות לכל השבטים ודורש התגייסות כללית. מי שלא יתגייס – הבקר שלו יושמד – סנקציה חריפה מאוד.
אין פטורים! אין דחיית שירות מטעמי דת.

האם יכול להיות שמנהיגי הציבור הדתי במדינת ישראל פספסו את הקטע הזה?

והפחד גורם לכולם להתייצב – "ויצאו כאיש אחד" – מסתבר שסנקציה פלילית זו לא המצאה של ימינו. ההמצאה של ימינו היא ההתרפסות של השלטון בפני כוהני הדת השקריים.
מאז שמשה העמיק וטבע את השבטיות, שאול הוא הראשון שבמעשיו מבטל אותה, לפחות בעת מלחמה.

ובפסוק הבא מודגש שביטול השבטיות לא פסח גם על השבט הבכיר, שבט יהודה, ששולח 30,000 לוחמים לצבא של 300,000:

ח וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.
=====
שאול יוצא לקרב ומנצח.
ואז – העם מבקש משמואל לפגוע באלה שזלזלו בשאול (בני הבליעל מהפרק הקודם).
שמואל לא מספיק לענות ושאול עונה:
יג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא-יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה-יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל.

פתאום, הבחור הטוב והצנוע תופס אומץ, מגלה מנהיגות, ועונה במקום שמואל.
שמואל, בוודאי לא אהב את זה. הוא פתאום מגלה שהמלך שהוא המליך, הבחור הטוב, יוצא משליטה. שוב רגש העלבון צף ועולה, הפעם אצל שמואל.
נראה לי ששמואל עוד יבוא חשבון עם שאול ועם העם על העלבון הזה.

אבל עד אז – שאול הוא הגיבור והמלך החדש עם שני חיצי חזון: ביטול השבטיות וגיוס חובה לכולם.