יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת שמואל א' - ט"ו | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה, גוסטב דורה, הריגתו של אגג מלך עמלק, נחלת הכלל ת.פרסום: 24/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שאול מבסס צבא ושלטון ומצליח להגן על עם ישראל מפני אויבים רבים. כך מסתיים הפרק הקודם, לאחר העימות הגדול עם יונתן.
אבל השליטה הזו של שאול היא למראית עין. לשמואל, איש האלוהים, יש תכניות אחרות. זוכרים? הוא הצהיר על קץ שושלת שאול כבר לפני 2 פרקים ועכשיו הוא חוזר לבמה להשלים המלאכה.

שמואל מגיע לשאול עם משימה מאלוהים – זוכר את עמלק? אלה שנלחמו בבני ישראל בזמן שהיינו במדבר לפני כמה דורות? ובכן – אלוהים נזכר בהם והחליט להשמיד אותם מעל פני האדמה:
ב כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם ׃ ג עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר ׃

הפקודה מיהוה (שהיום הוא "יהוה צבאות") היא להשמיד הכול – איש, אישה, עולל, חיות המשק – הכול!
"יהוה צבאות" , במקום לשלוח איזה צונאמי לעבר העמלקים, או אולי להוריד עליהם כמה מכות דוגמת מכות מצרים, משתמש בשמואל כשליח להפעלת "העם הנבחר" למשימות השמדה ש"דגל שחור מתנוסס מעליהן".

ושאול, מה עושה שאול? במקום להתנגד ולשלוח את שמואל בחזרה למקום שממנו הגיע, הוא אוסף את הלוחמים, 200 אלף מהם, ויוצא למלחמה על עמלק. מלחמת "קודש" עבור "יהוה צבאות" שהיא מלחמת "יש ברירה" שכלל לא מחויבת המציאות.

שאול מנצח, משמיד את עמלק, אבל לא הורג את מלך עמלק (אגג) ולא משמיד את החלק המובחר של הצאן.
על כך שהוא לא מילא את הפקודה הוא מקבל משמואל נזיפות חמורות.
שאול, לא רק שמתנצל ומבקש סליחה משמואל ומיהוה, הוא גם מאשים את העם בכך שלא השלים את הפקודה כלשונה (יהוה אגב מקבל כאן את התואר "יהוה אלוהיך". שאול מעביר את יהוה להיות של שמואל - כך לא מתנצלים!)
כ וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי יְהוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי ׃ כא וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל ׃

פשוט שקרן עלוב שמתגלה כמלך חסר חוט שדרה.
אומרים שעל שום שלא השמיד את עמלק חוסלה שושלת שאול.
אני חושב אחרת. אני חושב שבדומה לאברהם, שנכשל במבחן עקדת יצחק, עת לא ערער על מצוות אלוהים לרצוח את בנו, כך גם שאול נכשל במבחן, לא משום שלא השלים את המלאכה של השמדת עמלק, אלא משום שהסכים בכלל לבצע אותה. פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן – חובה לא לבצע!

ולסיום – שמואל ואלוהים אינם מוכנים לסלוח לשאול, תוך שהם מעלים טיעונים שיש בהם סתירה לוגית חמורה:
מצד אחד –
כט וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם ׃

כלומר, יהוה (המכונה כאן "נצח ישראל") לא ינחם (כלומר לא יסלח) משום שסליחה היא תכונה אנושית והוא אלוהי
ומצד שני –
וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽי־הִמְלִ֥יךְ אֶת־שָׁא֖וּל עַל־יִשְׂרָאֵֽל ׃

אלוהים מצטער או סולח לעצמו ("ינחם") על שום שהמליך את שאול למלך.
כרגיל – אלוהים לפעמים מתנחם ולפעמים לא מתנחם – הכול לפי מה שנוח באותו רגע – מי אני שיחפש כאן הגיון.

הערה קטנה – כאן המקור לשמו של הארגון – נצח ישראל לא ישקר (ניל"י) – מעניין אם חברי אותו ארגון התכוונו ששם הארגון יבטא את חוסר יכולתו של האל לסלוח.

בסוף הפרק – שמואל מפנה עורף לשאול. זהו. גורלו של שאול נחרץ תוך ששמואל ויהוה נופלים ומתנחמים ומתפללים זה על כתפו של זה:
לד וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל־בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל ׃ לה וְלֹא־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת־שָׁאוּל֙ עַד־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽי־הִמְלִ֥יךְ אֶת־שָׁא֖וּל עַל־יִשְׂרָאֵֽל ׃

=====
מבחינתי הפרק הזה מראה שוב איך ערבוב דת ומדינה מביא לאסון.
הפרק הזה גם משאיר לקח לדורות רבים – מלחמות "קודש" הן מלחמות שדגל שחור מתנוסס מעליהן. לצאת למלחמה בציוויי אלוהי (גם אם מדובר באלוהי ישראל ובכיבוש חלקי ארץ מובטחת) אינה ראויה.

"יהוה צבאות" - שיעשה את מלחמותיו בעצמו ולא ישלח את בני האדם לבצע את העבודה השחורה.