נתן זך משורר תנ"ך -  שמואל א' ט"ז | מני גל

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 26/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 תֵּאוּר מדויק של המוסיקה ששמע שאול בתנ"ך

נתן זך

 שאול

שומע מוסיקה. 
שאול שומע.
איזו מוסיקה שומע שאול ?
שאול שומע מוסיקה אשר נותנת לו רִפְאוּת
שאול שומע מוסיקה
מוסיקה שומע שאול
והאנשים סביבו אינם, כאילו
נעלמו, נאלם כל העם
כי שאול שומע מוסיקה
האם זוהי המוסיקה
ששאול צריך היה לשמוע לעת כזאת ?
כן, זאת היא המוסיקה ששאול
צריך היה לשמוע לעת כזאת
כי אין אחרת עכשיו
ואולי לא תהיה
עד הַגִּלְבֹּעַ.

קטונתי מלפתור את חידת השיר הזה של נתן זך, אבל אוכל להעלות כמה הרהורים שמאפשרים כיווני מחשבה אודות התמונה של שאול השומע מוסיקה. זוהי, כמובן, ההקשבה למוסיקה שמנגן דוד לפני שאול, אותה מוסיקה, שפעם הרגיעה את רוחו הרעה, ופעם כשלה בכך, העלתה את חמת שאול או את קנאתו, והביאה לסיום הקונצרט.

זך מצייר תמונה, ואינו מספר סיפור. הוא בוחר להשתמש בזמן הווה כדי להכניסנו אל תוך התמונה ולהביאנו לניסיון לחוש מה קורה שם באותה שעה.

על פי זך, ההולך במקרה זה עם התנ"ך, זו אינה מוסיקה לשם אמנות, אלא מוסיקה האמורה לתת לשאול רִפְאוּת. בתמונה אפילו דוד המנגן אינו נוכח. שאול נמצא בבדידותו. העם, האמור להיות תמיד בתמונה של חיי המלך, נעלם ונאלם. שאול אינו רואה אפילו בעיני רוחו את העם. בשרות עליו הרוח הרעה הוא שוקע בבדידות מוחלטת – הוא והמוסיקה. `לעת כזאת` – זה אולי הדיכאון, המצב הנפשי הקשה שבו שרוי שאול. זך שואל אם זו המוסיקה ששאול צריך היה לשמוע לעת כזאת. אפשר להבין, גם מהשיר וגם מהתנ"ך, שבשעה זאת המוסיקה של דוד אינה ממלאת את המצופה ממנה. אם כן, שמא ראוי היה להשמיע באוזני שאול מוסיקה אחרת? לזך יש תשובה פסימית מאד: אין מוסיקה אחרת עכשיו. שאול הדכאוני והפרנואידי כבר יצא מהמצב בו המוסיקה יכולה לחולל בו איזה שינוי חיובי. ואולי לא תהיה עוד מוסיקה, שתוכל לרפא את שאול, כי הוא נמצא כבר על מסלול שכיוונו ברור – הגלבוע, המוות על הגלבוע. הפסימיות שולטת בשיר, כי זך, כמו קוראי תנ"ך רבים, יכול לזהות כבר בפרק זה את ההידרדרות שאין ממנה חזרה, שכן דוד כבר נמשח למלך מחליף, אלוהים ושמואל עזבו את שאול, ורק אהבת שאול לדוד ואהבת יונתן לדוד מאיטות את המהלך, אך אינן עוצרות אותו.