ולטיר ושאול - שמו"א כ' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיקומונס ת.פרסום: 30/06/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

עזבנו בפרק הקודם את דויד ושאול מתנבאים ב"משולש ברמודה" של שמואל.
בפרק הזה חוזרים דויד ושאול למציאות המאבק ביניהם.

דויד מתגלה כמחולל מציאות שבה הוא מפעיל אנשים שיעזרו לו במלחמת ההישרדות מול שאול.
דויד מפעיל את המקורב ביותר לשאול, את בנו יהונתן.
בהתחלה – שאלה תמימה: מדוע אביך רוצה להמית אותי, שואל דויד את יהונתן:
א וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד ֯מִנּוִֹות בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר׀ לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ מֶֽה־עֲוֹנִ֤י וּמֶֽה־חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשִֽׁי ׃

דויד הרי יודע מדוע שאול מבקש להמית אותו, הרי הוא נמשח למלך בחשאי על פני שאול. הוא האיום הברור והמיידי על שושלת שאול. דויד יודע שיהונתן מאוהב בו, ובשאלה הזו הוא למעשה מפתה את יהונתן לתפוס צד ברור בקרב בינו ובין שאול.
יהונתן מנסה להתחמק ואומר לדויד שהוא טועה ואין כוונה כזו של שאול:
ב וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה ֯לֽוֹ־ַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל אוֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת ׃

יהונתן פשוט משקר בניסיון להגן על אביו מפני אמירתו של דויד. הרי שאול הצהיר על רצונו להרוג את דויד בפני יהונתן ושאר אנשיו עוד בפרק הקודם. ליבי ליבי עם יהונתן.
דויד עובר לשלב השני בתוכנית ומתכנן, ביחד עם יהונתן, מבחן לשאול. מבחן שבו יוכח מעל לכל ספק ששאול אכן מתכוון להרוג את דויד. 
דויד גם מסכם עם יהונתן על מנגנון העברת מסרים שבו, אם אכן יוכח ששאול מתכוון להרוג את דויד, יהונתן יהיה זה שימסור את המידע לידי דויד, בסתר.

 לא אכנס כאן לתיאור מלא של המבחן, אבל התוצאה הייתה חד משמעית – שאול מתכוון להרוג את דויד והוא שולח את יהונתן להביא את דויד אליו:
לא כִּ֣י כָל הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־יִשַׁי֙ חַ֣י עַל הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן מָ֖וֶת הֽוּא ׃

ובמצב הזה, יהונתן מורד באביו והולך להזהיר את דויד:
לב וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת-שָׁאוּל אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָמָּה יוּמַת מֶה עָשָׂה. לג וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת-הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי-כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת-דָּוִד. {ס} לד וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי-אָף וְלֹא-אָכַל בְּיוֹם-הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל-דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו. {ס} לה וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא יְהוֹנָתָן הַשָּׂדֶה לְמוֹעֵד דָּוִד וְנַעַר קָטֹן עִמּוֹ.

דויד, הצליח, לחולל מציאות שבה יהונתן הפך מאוהב של דויד היושב לצד אביו שאול, לאוהב של דויד שרב עם אביו שאול ומצטרף באופן פעיל לצד של דויד במאבק. 
יהונתן גויס, במהלך שכולו יוזמה ותכנון של דויד, ובכך מתחיל דויד את דרכו לא רק כנער מוכשר שנמשח למלך, אלא כפוליטיקאי שמתחיל להשתמש באהבה ובאהדת העם לכוח פוליטי מול מלך מכהן שהולך ומאבד את אחיזתו במלוכה ובשפיות הדעת.

הפרק מסתיים בכריתת ברית אוהבים חזקה בין דויד ליונתן:
מא הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ עַד-דָּוִד הִגְדִּיל. מב וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד לֵךְ לְשָׁלוֹם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ עַד-עוֹלָם.

הם נפגשים בשדה, נושקים זה לזה, בוכים זה על כתפו של זה ויהונתן אומר לדויד – נשבענו בינינו לברית שיהוה עד לה. ברית עולם. חשוב לשים לב – יהונתן מצהיר על הברית ודויד אינו מגיב. לא מאשר ולא מכחיש. שומר את כל האופציות פתוחות. קור רוח מקפיא!
הראיתי בפרקים קודמים איך דויד מהווה מגנט לאהבה של אחרים אליו והוא אינו מחזיר אהבה.
בפרק הזה, דויד משתמש באהבת יהונתן ומנצל אותה כשלב במיטוט מלכות שאול.
עד עכשיו פעל בשדה הזה שמואל בשליחות יהוה. בפרק הזה אנחנו רואים שינוי משמעותי – דויד נכנס לפעולה עצמאית ורבת עוצמה.
כוחה של האהבה בשימוש המנהיג הצעיר – קשה שלא להעריך את דויד ומצד שני מפחיד כיצד הוא מנצל את אהבת יהונתן נגד אביו של יהונתן, שאול.

וולטיר כתב: "אלוהים, שמור אותי מאוהביי, ומשונאיי אשמר בעצמי."
אם שאול היה מקשיב לוולטיר, הוא היה יודע שהאויבים הגדולים שלו הם אלה הקרובים אליו ביותר. לקח חשוב למנהיגים ומנהלים.

אני חושב שוולטיר הכיר היטב את הפרק הזה בתנ"ך.