אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי שמו"א כ"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 06/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מסע הבריחה של דויד משאול ממשיך. הוא עוזב את גת הפלישתית ומגייס 400 אנשים למחנהו במערת עדולם. 400 האנשים מורכבים מבני משפחתו ומאסופת אנשים שנדחו על-ידי החברה:
ב וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵלָיו כָּל־אִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכָל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־ל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכָל־אִ֣ישׁ מַר־נֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ

כלומר – אנשים שיש להם חובות ואנשים מרי נפש. מסתבר, שכאשר אתה נרדף, אתה לא יכול להיות בררן בבחירת אנשיך.
ממערת עדולם בורח דויד למלך מואב, שם הוא מבקש מקלט לו ולאנשיו:
ד וַיַּנְחֵ֕ם אֶת־פְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וַיֵּשְׁב֣וּ עִמּ֔וֹ כָּל־יְמֵ֥י הֱיוֹת־דָּוִ֖ד בַּמְּצוּדָֽה ׃

מלך מואב נותן את המקלט המבוקש, ואז מתגלה לפנינו נביא חדש, גד שמו, שנצמד לדויד ומורה לו לחזור לשבט יהודה.
ה וַיֹּאמֶר֩ גָּ֨ד הַנָּבִ֜יא אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תֵשֵׁב֙ בַּמְּצוּדָ֔ה לֵ֥ךְ וּבָֽאתָ־לְּךָ֖ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיָּבֹ֖א יַ֥עַר חָֽרֶת ׃

הינה, דויד מגייס נביא חדש לצבא הנאמנים אליו.
=====
שאול, שלכמה פסוקם חשב שנפטר מדויד, שומע שדויד חזר ליהודה והוא גם שומע שדויד רכז צבא קטן של נאמנים.
הפרנויה של שאול עוברת שלב נוסף. התוכנית האלוהית להורדת שאול מכס המלוכה עובדת לאט אבל בטוח.
שאול מרכז את כל אנשיו ומתלונן על בגידתם בו. על שאינם מגלים לו על מזימות דויד ועל הברית של דויד עם בנו יונתן:
ז וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּם־לְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּן־יִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת ׃ ח כִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵין־גֹּלֶ֤ה אֶת־אָזְנִי֙ בִּכְרָת־בְּנִ֣י עִם־בֶּן־יִשַׁ֔י וְאֵין־חֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶת־אָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶת־עַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃

שאול מכיר את נפש עבדיו. הם מחפשים גו`בים ומשרות ושלמונים מדויד, כפי שקבלו ממנו, משאול. הוא כועס, משתולל, מאיים והתוצאה היא שאחד מהם, בא ומגלה לשאול את דבר המשא ומתן שניהל דויד עם אחימלך הכוהן בעיר נוב.
זוכרים, בפרק הקודם היה עד למשא ומתן הזה, עד שהוא מאנשי דויד.
העד הזה, שמו "דואג האדומי". מסתבר שדואג האדומי דואג בעיקר לעצמו, ומלחץ חמתו של שאול, הוא מספר לשאול על מה שראה:
ט וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַל־עַבְדֵֽי־שָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֨יתִי֙ אֶת־בֶּן־יִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּן־אֲחִטֽוּב ׃ יוַיִּשְׁאַל־לוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ ׃

דואג האדומי אינו דואג לדייק בעובדות:
- הוא טוען שדויד בא לקבל חיזוק נבואי ואלהי מאחימלך – לא נכון.
- הוא טוען שאחימלך נתן לחם וחרב לדויד – לא מדויק. לחם הוא נתן אחרי שדויד ניהל מו"מ ארוך ומפותל וחרב הוא נתן רק לאחר שדויד למעשה הכריח אותו לתת.
אבל דואג, כפי שאמרנו, לא דואג לאמת אלא לעצמו, ושאול נופל בפח.
שאול קורא לאחימלך ושאר הכוהנים, מבצע בירור קצר, וללא עדות מסייעת וללא מכונת אמת מחליט לרצוח את כל נביאי נוב ומשפחותיהם, ולהחריב את העיר. הוא אינו מקבל את טענתם שכלל לא ידעו שדויד אויב למלך. להיפך, הם היו בטוחים שהוא עם המלך, שהרי דויד היה סמוך לשולחנו של שאול.
שאול דורש מאנשיו לבצע את הרצח הנורא, אבל הם מסרבים:
יז וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ׀ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַם־יָדָם֙ עִם־דָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽי־בֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת־֯אָזְנוֹ וְלֹֽא־אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶת־יָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה ׃

הם מסרבים. 
פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה, והם מסרבים.
אבל אל דאגה, יש דואג אדומי בסביבה, הוא יבצע את המלאכה:
יח וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ ֯לְדוֹיֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב ֯דּוֹיֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽד ׃ יט וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר־הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִי־חֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַד־יוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי־חָֽרֶב ׃

מטורף מה? ואיפה כל ה"צדיקים" שלא הסכימו לעשות את מעשה הרצח? מסתבר שהם פסיביים, לא עוצרים את מרחץ הדמים. 
לכן, ידע כל איש בישראל, כאשר ניתנת פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה, לא די שלא לבצע אותה, צריך למנוע מאחרים לבצע אותה. 
שאלה – מי מאתנו אמיץ לעמוד מול שלטון ומלך ולמנוע ביצוע פקודות והנחיות שדגל שחור מתנוסס מעליהן?
=====
איש אחד נחלץ מהטבח – אביתר.
אביתר נמלט ומגיע למחנה החלכאים והנדכאים של דויד.
דויד שומע ממנו את מה שקרה.
וכאן מתגלה פן נוסף באישיותו של דויד – הוא אומר לאביתר שהוא ידע שדואג האדומי עקב אחריו, הוא העריך שהתוצאה תהייה הרת אסון (אנוכי סבותי, משמע אני הסיבה והמסובב של כל הסיטואציה), אבל למרבה הפליאה הוא לא עשה דבר למנוע את האסון:
כבוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽי־שָׁם֙ ֯דּוֵֹיג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽי־הַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָל־נֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָ ׃

מסתבר, שבדרך למלוכה ובדרך לשמירה על עורו, הקריב דויד ביודעין את נוב על כוהניה ונביאיה.
על אביתר הפליט, נשבע דויד לשמור ולהגן – ניסיון לא מוצלח לנקות את המצפון.
=====
אז שאול הורה לרצוח,
אנשיו לא הסכימו לבצע אבל גם לא מנעו את המעשה.
דואג האדומי דאג וביצע
ודויד, מחולל המציאות המוטרפת הזו, מתקדם שלב נוסף בדרך למלוכה.