אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה!  שמואל א' כ"ב | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 06/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו: סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהוָה, כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד, וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא, וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי, וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג: סֹב אַתָּה, וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים! וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי, וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים, וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד, וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב.

גזר הדין הקטלני שגוזר שאול על כוהני נוב אינו תוצאה של חריצת דין מחושבת, אלא של אימפולסיביות פרנואידית. שאול לא קיבל הוכחות לכך שאחימלך, ראש כוהני נוב, או מי מאנשיו, ידעו כי דוד בורח מפני שאול. אחימלך עונה לשאול בכבוד, והוא מציין, כי לא ידע על כך שהמלך התהפך על אהוב לבו. דוד היה בעיניו אחד מאנשי החצר הקרובים ביותר למלך שאול. חז"ל שופטים את שאול לחומרה, והם ערניים לדמיון בין התיאור התנ"כי של הטבח בכוהני נוב לבין מלחמת ההשמד של שאול נגד העמלקים. וכך הם משלימים את הסיפור:

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול: `לך והכית את עמלק`, אמר: `ומה נפש אחת, אמרה תורה: הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?`. יצאה בת קול ואמרה לו `אל תהי צדיק הרבה) `!קהלת ז`, טז( ; ובשעה שאמר לו שאול לדואג: `סֹב אתה ופגע בכוהנים`, יצאה בת קול ואמרה לו `אל תרשע הרבה` (שם, יז) (יומא כב ע"ב).

הטיעון הלוגי שמעלים חז"ל הוא מורכב ומעניין. שאול מתואר אצלם כמי שמלחמת ההשמד בעמלקים, שמצווה עליו אלוהים, אינה עולה אצלו בקנה אחד עם ערך קדושת החיים של בני אדם ושל בעלי חיים, והוא מביא כדוגמה את פרשת עגלה ערופה. בת-קול, המייצגת את אלוהים, אומרת לשאול: נסחפת. אתה מנסה להיות צדיק הרבה... והיא מבססת את האמירה, כמו במדרשים רבים, על מה שקהלת יאמר בעוד כמה מאות שנים. כעת, לאחר שחרץ שאול את דינם של כוהני נוב ושל עירם לכליה מוחלטת, שבה בת הקול ומזכירה לו, שפעם הוא היה ממש בכיוון ההפוך, וכעת – `אל תרשע הרבה` – כדברי אותו קהלת. מוזר, שחז"ל לכאורה מצדיקים את מצוות השמדת עמלק, אבל אנו מכירים גישה זאת של חלק מהיהדות כלפי כל מיני עמלקים עד ימינו. אנו נותרים עם הלקח החז"לי, המסתייג מקיצוניות בכל כיוון, כולל הכיוון של עודף צדיקות. כדי לשחרר את אלוהים מאחריות לביקורת הזאת שחוטף שאול, מוצאים חז"ל מחליף לאלוהים, הלא היא בת הקול, פתרון לכאורה אלגנטי לתהייה, אם באמת אלוהים ציווה זאת...