סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת -שמו"א כ"ג | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 07/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

דויד סוטה ממסע הבריחה משאול ומחליט לפתע להילחם נגד פלישתים הפוגעים באנשי קעילה, עיר על גבול יהודה.
לפני שהוא עושה זאת נועץ דויד באלוהים:
ב וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה ס וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד לֵךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת־קְעִילָֽה ׃

אלוהים מעודד את דויד לעשות את הפעולה נגד פלישתים.
שאלה – מה פתאום דויד ואנשיו (כבר 600 איש) פועלים נגד פלישתים?
הרי זה תפקידו של המלך שאול.
האם לא ברור לדויד (וליהוה) שפעולה כזו תעורר את שאול ועלולה לגרור את שאול למלחמה גלויה מול דויד ואנשיו?
אנשי דויד אכן מעלים בפני דויד טענות נגד הפעולה, שתחשוף את דויד ואנשיו בפני שאול, אולם דויד, בסיוע נוסף מיהוה נחוש לבצע. הוא מנהיג את אנשיו והם מכים בפלישתים.
והתוצאה? כמובן – שאול שומע על כך ומגייס את כל צבאו לרדת ולהילחם בדויד ואנשיו. זה הרי היה ברור.

שאול מפעיל מודיעין וחושף את מקום מחבואו של דויד.
הם מגיעים כמעט למפגש כאשר מפריד ביניהם הר המסתיר אותם זה מזה:
כו וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֨כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽטְרִ֛ים אֶל־דָּוִ֥ד וְאֶל־אֲנָשָׁ֖יו לְתָפְשָֽׂם ׃

ממש סרט מתח. עוד רגע ושני הצבאות, זה של שאול וזה של דויד, ייחשפו זה לזה וצפוי קרב ענקים.
יהוה מתערב במציאות הקשה הצפויה ושולח שליח לשאול המעדכן אותו שפלישתים פשטו על ישראל ולכן עליו לזנוח את המרדף אחרי דויד:
כז וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי־פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ ׃כח וַיָּ֣שָׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַל־כֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת ׃

המקום בו כמעט התרחשה מלחמת שאול בדויד, או מלחמת אחים, מקבל שם מיוחד – סלע המחלוקת. הביטוי "סלע המחלוקת" הגיע עד ימינו ומשמש לתיאור מצב בו על נושא מסוים חלוקים אנשים בדעותיהם. אז בפעם הבאה שתיווצר "סלע מחלוקת" בעניין מסוים, זכרו מאיפה הביטוי מגיע ואת הציווי שלא להפוך את "סלע המחלוקת" לסיבה למלחמת אחים.
=====
יש כאן מסר מאוד ברור לעתיד, מסר שמגיע עד ימינו – יש למנוע מלחמת אחים.
בגין, בזמן הקמת המדינה, בוודאי קרא את הפרק הזה, כאשר הניח את נשק האצ"ל מול דרישתו החד-משמעית של דויד בן גוריון להקמת צבא אחד.
לצערי, נוער הגבעות ורבניו אינם נוהגים כך. הם נלחמים בפעולות גרילה וטרור מול הפלשתינאים, מפריעים בכך לפעילותו של צה"ל וליכולתה של מדינת ישראל לנהל מדיניות שפויה ביהודה ושומרון, ובנוסף, מתעמתים עם כוחות הביטחון של המדינה בהזדמנויות מהזדמנויות שונות (כולל זריקת אבנים על שוטרים וחיילים).
=====
אז נכון ששאול, בשלב הזה, כבר לא ממש שפוי אבל הוא עדיין המלך, ואת זה דויד ויהוה מבינים ומקבלים. 
נכון גם שדויד, שלא כמו בגין, לא מסגיר את צבאו ואת אנשיו לשאול – כנראה שהוא ידע שדינם יהיה מוות (מה שלא היה ביחסי בן גוריון ובגין) – אבל דויד משתדל להימנע ממגע ישיר עם שאול.

אני חושש שאצלנו, ב 2015, אחרי רצח רבין ואחרי הפינוי מעזה (שמנהיגי הימין קוראים לו הגירוש) אנחנו על סף מדרון חלקלק שבו אפשר כבר לראות, וחובה למנוע, מצב בו חו"ח צבא ישראלי א` נלחם בצבא ישראלי ב`.
=====
הערה:
מעניין לשים לב כיצד נועץ דויד עם יהוה – הוא משתמש באפוד של הכוהן. 
באפוד, טמונים היו האורים והתומים, אותן אבנים שהניח אותן משה באפוד אהרון הכהן במדבר. אותן אבנים שאמורות לשמש ככלי בידי הכוהנים לקבל תשובות מיהוה לשאלות העם. דויד, בפעם הראשונה בהיסטוריה, עושה שימוש במנגנון התקשורת הזה:
ט וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד ׃