שאול טשרניחובסקי בעין-דור - שמואל א' כ"ח | מני גל

מאת: מני גל התמונה canstockphoto ת.פרסום: 13/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בְּעֵין-דּוֹר / שאול טשרניחובסקי

... וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל, בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח, עַל סוּס קַל עֵין-דּוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.
וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ: –"פֹּה תָגוּר" – הַנַּעַר לוֹ חֶרֶשׂ הִבִּיעַ.
–"אַתְּ בַּעֲלַת הָאוֹב? – "כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי", –"נָא קָסְמִי בָּאוֹב, צֵל הָרֹאֶה הַרְאִינִי!"
עֲלָטָה... אֵשׁ זְוָעוֹת... בַּפִּנָּה קַלָּחַת, וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵּׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת...
וּכְנָחָשׁ יִתְפַּתֵּל בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּשָׁן יִזְחָלוּ, יִתְאַבְּכוּ כָּל תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן.
וּבְמַעְגַּל הַקְּסָמִים, בַּגָּפְרִית מָשׁוּחַ, שָׁם יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, לֹא לִבּוֹ יָנוּחַ.
וִיצוּרֵי עֲרָפֶל וּצְלָמִים נִשְׁעָרִים... אֶגְלֵי הַזֵּעָה עַל לֶחְיוֹ נִגָּרִים.
אַף רוּחוֹ בּוֹ רָפְתָה, גַּם נַפְשׁוֹ דּוֹאָבֶת. מַה יִמַּס בּוֹ לִבּוֹ וַיִּנָּבֵּא הַמָּוֶת!
וְחַיָּיו בַּמַּחֲזֶה יַּעַבְרוּ, יֶאֱתָיוּ... "הַנַּח לִי, הַנַּח לִי!" – שְׂפָתָיו יִבְעָיוּ.
עֲלָטָה... אֵשׁ זְוָעוֹת... דִּמְמַת הַשַּׁחַת... מַעְגַּל הַקְּסָמִים וַעֲשַׁן הַקַּלַּחַת...
וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת גֶּבַע וַעֲלוּמָיו, אֲבִיב חֶלְדּוֹ, טֶרֶם יִקְדָּרוּ עוֹד שָׁמָיו.
וּתְמוּנוֹת מַרְהִיבוֹת עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה: כַּר נִרְחָב יוֹפִיעַ, וּפָרוֹת תִּרְעֶינָה,
וּתְכֵלֶת רוּם שַׁחַק, גַּם רֵיחוֹת עֲדָנִים. אֶל תַּחַת צֵל אֵלָה, חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים,
שָׁם שָׁלֵו יָנוּחַ הָרוֹעֶה הָעֶלֶם, וּלְנֶגְדּוֹ יְרַקְּדוּ הַבְּקָרִים בַּתֶּלֶם.
אַךְ שַׁלְוָה וָנֹעַם, אַךְ יִפְעָה וָהֶדֶר... מַה נָּעֲמוּ צִלְצְלֵי פַעֲמוֹן הָעֵדֶר!
"אָנֹכִי, הַמְּאֻשָּׁר, גַּם בָּרִיא, גַּם רַעֲנָן, מִי יִתּן אוּכָלָה וּכְאָז אֱהִי שַׁאֲנָן!"
וְעַצֶּבֶת נוֹרָאָה סְגוֹר לִבּוֹ לָחָצָה, וּכְמוֹ שִׁפְעַת-דִּמְעָה אֶל גְּרוֹנוֹ פָּרָצָה,
וּפִתְאֹם – וַיַּרְעֵם קוֹל גָּדוֹל וְחָזָק, וֶאֱשׁוּן-הָעֲלָטָה הֵאִיר הַבָּזָק.
–אָנֹכִי הָרֹאֶה לַמֶּלֶךְ מְשָׁחֶךָ, מֵאַחֲרֵי הַבָּקָר הֵיכָל הוֹשִׁיבֶךָ;
מִמְּחִילּוֹת רִקָּבוֹן עַל מָה הִרְגַּזְתָּנִי, וּלְאַרְצוֹת-הַחַיִּים מָה הֶעֱלִיתָנִי?
–"מַדּוּעַ מֵאַחַר הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי, וּלְנָגִיד עַל עַמְּךָ כַּיּוֹם זֶה שַׂמְתָּנִי;
"כִלִּיתִי כָּל כֹּחִי בְּסַעֲרוֹת מִלְחָמָה, וְאָשְׁרִי בַּבַּיִת כְּבָר הָיָה לִשְׁמָמָה.
"עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת – הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.
"אִישׁ-הָאֱלֹהִים! מַה אֵל יַעֲנֵנִי? כִּי סָר מֵעָלַי – מַה אֶעֱשֶׂה? עֲנֵנִי!
"מַדּוּעַ, הָהּ, מֶלֶךְ עַל עַמְּךָ מְשַׁחְתָּנִי, מַדּוּעַ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי?
– עַל מֶרְיְךָ, גְּאוֹן לִבְּךָ אֱלֹהִים יִזְעָמְךָ! מָחָר אַתָּה עִמִּי, גַּם אַתָּה, גַּם עַמְּךָ!
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח, עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,
וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא, וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.

שאול טשרניחובסקי עסק, בין השאר בתרגומים של ספרות קלאסית, ואחד ממחזות שייקספיר שתירגם היה `מקבת`. מוטיב המכשפות, המנבאות לגיבור את סופו, הוא חלק חשוב מהמחזה, ונראה שמהמכשפות של שייקספיר שאב טשרניחובסקי כמה רעיונות לשיר `שאול בעין-דור`, למרות ש`שאול בעין דור` (1893) נכתב הרבה לפני התרגום שעשה טשרניחובסקי למקבת (1920-26.

מערכה רביעית

מערה ובתוכה קלחת רותחת. קול רעם. נכנסות שלוש המכשפות.
מכשפה א: הֵילִיל וְשִׁלֵּשׁ הֶחָתוּל הַבָּרֹד.
מכשפה ב: צָרַח וְשִׁלֵּשׁ וְשׁוּב צָרַח הַקִּפּוֹד.
מכשפה ג: הַרְפִּיָה קוֹרֵאת! בָּאָה הָעֵת!
מכשפה א: סֹבְנָה, הַקֵּפְנָה קַלַּחַת הָרְתֵת! חֹשְׁנָה, מַהֵרְנָה רַעַל בָּהּ תֵּת. זְרֹקְנָה קֹדֶם כֹּל בַּסִּיר צָב נָם תַּחַת אֶבֶן-גִּיר קָרָה, פִּלֵּט מִתּוֹךְ חֹם אַרְסוֹ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם.
כולן: שְׁקֹדְנָה בְּעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב, יִרְתַּח סִיריִ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף!
מכשפה ב: בִּתְרֵי נָחָשׁ שׁוֹכְנִי-שַׁחַת, אֱפִי, בַּשְׁלִי, בַּקַּלַּחַת! עֵין-לְטָאָה, כַּף-צְפַרְדֵּעַ, שְׂעַר עֲטַלֵּף מִתְלַהְלֵהַּ,
עֹקֶץ שְׁפִיפוֹן וּלְשׁוֹן אֶפְעֶה, כְּנַף בֶּן יַנְשׁוּף – הַכֹּל בְּשֶׁפַע! וְיִגְדַּל קֶסֶם בְּלִיל-הַשַּׁחַת, הָרוֹתֵחַ בַּקַּלָּחַת.
כולן: שְׁקֹדְנָה בְעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב, יִרְתַּח סִירִי בְשֶׁצֶף קֶצֶף.
מכשפה ג: קַשְׂקַשֵּׂי דְרָקוֹן, שִׁנֵּי זְאֵב, מִיץ חֲנוּטָה בַּעֲלַת-אוֹב, לֹעַ כֶּלֶב-יָם וְקֵבָתוֹ - שָׁרְשֵׁי כּוֹבְעָן חָפְרוּ אוֹתוֹ, בְּמַאְפֵּלְיָה וּבַצֵּל, כָּבֵד יְהוּדִי בֵּרַךְ אֵל, מָרַת עֵז, חִטְמִי צוֹמֵחַ, נִקְטַף בְּלִקּוּי הַיָּרֵחַ, חָטְמֵי-תֹגָרִים שְׁחַרְחָרִים, שִׂימוּ, שִׂפְתֵי הַטַּטַרִים, אֶצְבְּעוֹת תִּינוֹק בֶּן-אֲרוּסָה, הָשְׁלַךְ חָנוּק בְּפַחַת כְּמוּסָה, בַּשְּׁלוּ הֵיטֵב בַּקַּלַּחַת בְּלִילָה שְׁלוּקָה, בְּלִיל-מִרְקַחַת. צָרְפוּ אֵלָיו מְעֵי נָמֵר, בַּשְּׁלוּ אֶת הַבְּלִיל עַד גָּמוֹר.
כולן: שְׁקֹדְנָה בְעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב, יִרְתַּח סִירִי בְשֶׁצֶף קֶצֶף.
מכשפה ב: בְּדָם שֶׁל קוֹף נְצַנֵּן תּוֹכוֹ, וְהָיָה טוֹב וְיֶאֱמַץ כֹּחוֹ...

מה לקח טשרניחובסקי ממקבת, והטמיע בבלדה על שאול? את מַעְגַּל הַקְּסָמִים ואת עֲשַׁן הַקַּלַּחַת. בעלת האוב בעין דור, כפי שהיא מתוארת במקרא, אינה רוקחת סמי כישוף. להפך, בחמלתה על שאול, לאחר שהעלתה באוב את שמואל הזועם, היא מבשלת לו אוכל מנחם.

מה לקח טשרניחובסקי מהסיפור המקראי והטמיע בתרגום מקבת השייקספירי? את התואר `בעלת אוב`, מה שרומז לאפשרות שטשרניחובסקי הכיר וזיהה את הדמיון בין הסיפור המקראי לדרמה השייקספירית. האם שייקספיר הכיר את ספר שמואל? ממספר מחזות שלו ניתן ללמוד, כי הוא הכיר את התנ"ך לא רע...