בריחה, בגידה ושקרים - שמו"א כ"ז | | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 14/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

דויד מחליט להפסיק את משחקי הרדיפה מול שאול ולעזוב את הארץ.
א וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם־אֶחָ֖ד בְּיַד־שָׁא֑וּל אֵֽין־לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀ אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ ולאן בוחר דויד לעזוב? לארץ פלישתים.

למה הדבר דומה – למנהיג מעוט במדינת ישראל, שיחליט לעזוב את הארץ כי הוא מרגיש כאן נרדף וילך להתגורר, הוא וכל נאמניו, באיראן (ולא למשל בשוויץ).

דויד מגיע לעיר הפלישתית גת. אותה עיר ממנה יצא גלית, אותה עיר אליה כבר ברח דויד פעם אחת ואז נמלט כשהוא מחופש למשוגע. הוא חוזר אליה כמנהיג של 600 אנשים וכבעל משפחה עם 2 נשים.
שאול שומע על עזיבתו של דויד ומחליט לעזוב את דויד לנפשו.
דויד לעומת זאת, מיד פותח בדברי חלקות מול שליט גת, החזק בשליטי פלישתים, ומבקש ממנו חלקת ארץ שבה יוכל לחיות עם אנשיו מבלי להפריע למלך גת, אכיש:
ה וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת עָרֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑ם וְלָ֨מָּה יֵשֵׁ֧ב עַבְדְּךָ֛ בְּעִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽךְ ׃

הוא יודע לשחק אותה עבד כשצריך.
אכיש מסכים ונותן לדויד את אזור צקלג.
ומה עושה דויד? משתכן בצקלג ומיד מתחיל במלחמות עם אנשי הסביבה, שעד לבואו חיו בשקט ובשלווה ולא הפריעו לאיש. מלחמות דויד הן מלחמות דמים בהן הוא הורג את כולם ולא משאיר נפש אחת כעדות למעשיו. כמו בהתנהגותו המאפיונרית מול נבל הכרמלי, כך גם כאן – לא משאירים עדים לרצח:
ז וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב דָּוִ֖ד בִּשְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖ים וְאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים ׃ ח וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל־הַגְּשׁוּרִ֥י ֯וְהַגִּרְזִי וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ׃ ט וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיָּבֹ֥א אֶל־אָכִֽישׁ ׃

הרג את כל האנשים, הנשים והילדים ובזז את הרכוש. 
דויד עוד חוזר לאכיש ומסביר לו שאת המלחמות הוא עושה מול שבטי ישראל ולא מול מי שבאמת הוא נלחם בהם:
י וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל־פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַל־נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל־נֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶל־נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי ׃ יא וְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽא־יְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּן־יַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־עָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּל־הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים ׃ יב וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם ׃

למה דויד משקר? ברור – כדי לזכות באמונו של אכיש, כאילו דויד נלחם את מלחמותיו של אכיש באויב הישראלי.
כעת גם ברור מדוע לא השאיר דויד עדים למעשי הרצח שלו. איש לא יוכל לסתור את שקריו לאכיש.
כל המהלך הזה מסתיים בכך שדויד הופך לאיש אמונו של אכיש:
יב וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם ׃

אכיש הפלישתי משתכנע שדויד הפך גם הוא למזוהה עם הפלישתים כי דויד מבאיש את עמו שלו, את ישראל.
=====
פרק קצר וחשוב מאוד בניסיון להבין מיהו דויד.
אז למגוון תכונותיו אפשר להוסיף גם מוטו חדש – בשביל דויד, המטרה מקדשת את האמצעים. 
אני עוד לא יודע מה מטרתו של דויד, אבל האמצעים ברורים.
=====
שאלה – הייתם לוקחים איש כזה לעבוד אצלכם? הייתם בוחרים להיות חברים של איש כזה?
אני הייתי בודק בשבע עיניים אם הוא לא מחבק אותי ובאותו זמן תוקע סכין בגבי
=====
עוד שאלה – מה היו עושים השב"כ והמוסד, אם היו קיימים אז, לאיש כמו דויד שנראה כעורק למחנה האויב.

ולמי שחושב שלדויד יש כאן איזו תוכנית לסייע בסופו של דבר לשאול במאבקים נגד הפלישתים (לסייע מבפנים או לספק מודיעין חיוני), יבואו הפרקים הבאים ויעידו ההיפך.