בֹּשֶׁת וּבַעַל בשמות מקראיים - שמואל ב' ב'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה נחלת הכלל,Bronze figurine of a Baal, 14th – 12th century BCE, found at Ras Shamra (ancient Ugarit) near the Phoenician coast. Musée du Louvre. ת.פרסום: 19/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וְאַבְנֵר בֶּן נֵר, שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל, וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם, וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה. בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ, אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד.

שלושה מבניו של שאול נהרגו בקרב עם הפלישתים על הגלבוע – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. והנה, מתברר כי היה לו לשאול לפחות בן אחד נוסף, והוא קרוי `איש בושת`. בושת היא בושה, בהחלט מרכיב מביך בשם, לא כל שכן בשם של בן מלך. אותו איש בושת הומלך על `כל ישראל` על ידי אבנר, וספר שמואל טורח לציין את גילו בעת עלייתו למלכות – ארבעים שנה. גם נתון זה מבלבל אותנו. בן כמה היה שאול, כשעלה להילחם בפלישתים על הגלבוע? בן שישים או יותר? או שמא חלפו לא מעט שנים בין מות שאול להמלכת איש בושת?

בספר דברי הימים א`, פרק ח`, כתוב:

וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל.

היות שאיש בושת לא נזכר ברשימת בני שאול, קרוב לודאי שאשבעל הוא איש בושת. גם המרכיב `בעל` בשם של בן שבט בנימין מבקש הסבר. האם מדובר באותו הבעל, האל הכנעני, שאלוהינו ציוה להתרחק ממנו? האם החלפת `בעל` ב`בושת` נועדה להביע עוינות לאל בעל?

החלפת השם `בעל` ב`בושת` מוכרת מדמות אחרת, שפגשנו בספר שופטים. גדעון השופט נקרא גם `ירובעל`, כשאחת הפרשנויות המסורתיות מבינה צירוף זה כ-`יריב עם הבעל`. חשוב לציין, כי ישנם עוד שמות מקראיים של בני עמנו, המכילים את הסיומת `בעל`.

והנה הפתעה נוספת: בשמואל ב` פרק י"א מופיע הפסוק הבא:

מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת?

אבימלך הוא אותו בן חצי חוקי של גדעון השופט, זה אשר רצח את שבעים אחיו, ולבסוף אישה קיפחה את חייו. גדעון, הלא הוא ירובעל, נקרא כאן `יְרֻבֹּשֶׁת`.

מסתבר שהתוספת `בושת`, היתה מקובלת במקרא ככינוי גנאי, והיא החליפה את `בעל`, נשוא הגינוי.

השם `איש בעל` חזר והופיע בשנים האחרונות בממצא ארכיאולוגי מעניין מאותה חירבת קיאפה, עיר בשפלת יהודה מתקופת דוד המלך. על גבי קנקן חרס משם הופיע בכתב כנעני השם `אשבעל בן בדע`. השם אשבעל אינו מוכר מתקופות אחרות בתולדות עמנו. לדברי החוקרים, העובדה ששמו של אשבעל נחרט על קנקן מרמזת על כך שהוא היה אדם חשוב. כנראה הייתה בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה, והתוצרת החקלאית שנאספה בה, נארזה ונשלחה בקנקנים שנשאו את שמו.

הופעת השם `בעל` בשמות מקראיים של בני עמנו אינה מסתיימת כאן. לבנו של יהונתן בן שאול קראו `מריב-בעל` ולאחד מבניו של דוד קראו `בעל-ידע`. אחד ההסברים האפשריים להופעת `בעל` בשמות אלה היא פולחן הבעל, שבני עמנו נהו אחריו באותם ימים. הסבר אחר – שהשם `בעל` לא היה תמיד מזוהה עם האל הכנעני, אל עם אלוהינו. לך תדע...

אגב, שיבוש של שמות אויבים לשמות גנאי מוכר לנו לאורך ההיסטוריה, ואחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פירוש השם `יֵשׁוּ` (שהוא במקור ישוע או יהושע, שם עברי ותיק ומוערך) כראשי תיבות של `ימח שמו וזכרו`.

התנ"ך, עם האובססיה שלו למלחמה בעבודה זרה, התקשה, ככל הנראה, לקבל שמות המכילים את הסיומת או את התחילית `בעל`, וכך אנו מוצאים את ירובושת, את מפיבושת ואת איש בושת – שני האחרונים מבית שאול, שלא היה חביב על כותבי ההיסטוריה בחצר המלוכה של בית דוד.