הנשים כפיונים במשחק הפוליטי שמואל ב' ג' מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 21/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק שלנו מציג שני מקרים שמדגימים את הקשר של גברים עם נשים כרווי משמעות סמלית בשדה הכוח הפוליטי.

מקרה ראשון: אבנר בן נר שכב עם רצפה בת איה פילגש שאול, כדי לסמל את מעמדו הדומיננטי במלכות איש בושת בן שאול ואת יומרתו להיחשב כמלך דה פקטו. (ראו הערה). מעשה זה התפרש על ידי איש בושת כחתירה תחת מעמדו, שהיה ממילא חלש, ולכן אזר אומץ וביקר את אבנר: "מדוע באת אל פילגש אבי?". אמירה זאת עלתה לו באובדן מלכותו, שכן אבנר הנעלב שהמליך אותו, לאחר מות שאול אביו, העביר את הנאמנות של נתיניו לדוד. מהלך זה השלים את שליטת דוד על כל שבטי ישראל.

מקרה שני: במסגרת המאבק של שאול בדוד, ניתנה מיכל, שהייתה נשואה לדוד, לפלטי בן ליש. כאשר אבנר הודיע לדוד על כוונתו להעביר אליו את השליטה על מלכות איש בושת, דרש דוד ממנו להשיב אליו את מיכל. המהלך היה חשוב לדוד מהסיבה הבאה: הוא זכה בה תמורת 100 עורלות פלשתים שהוא הביא לשאול. ("וישלח דוד מלאכים אל איש בושת בן שאול לאמר: תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים"). מעשה הירואי זה הצטרף לנצחונו על גוליית והפך אותו בעיני העם לתקווה הגדולה שהוא יכניע את האויב הפלשתי.

כזכור, תלה שמואל בשאול את התקווה שהוא יגבר על הפלשתים: "כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים" – שמואל א` ט` 16. שאול הכזיב ונפל עם בניו בקרב מולם. דוד נותר עדיין המועמד להבסת הפלשתים. גם אבנר פורט על נימה זו כאשר הוא מנסה לשכנע את זקני ישראל להעביר את נאמנותם מאיש בושת לדוד: "...כי ה` אמר אל דוד לאמור: ביד דוד עבדי הושיע [אושיע] את עמי ישראל מיד פלשתים".

מיכל הפכה איפוא לסמל חי של דוד כמושיע העם מידי פלשתים ולכן דרש להשיבה אליו. (על זה יש להוסיף שדוד רצה להדגיש שדרך קשרי החיתון שלו עם שאול, הוא ראוי לשלוט גם על ישראל. הוא חשב שעניין זה ימשוך אליו את לב העם שבשליטת איש בושת).

שני המקרים הנ"ל מראים כיצד השתמשו גברים רבי כוח בקשר שלהם עם נשים כדי לקדם את כוחם הפוליטי. מניפולציה זו שנובעת משיקולים קרים מובלטת על ידי תגובתו מכמירת הלב של פלטי בן ליש שנאלץ להיפרד ממיכל אשתו: "וילך אתה אשה הלוך ובכה אחריה עד בחורים, ויאמר אליו אבנר: לך שוב וישב". (שימו לב לאירוניה: לפי שמו הוא היה צריך להינצל על ידי האל וגם היה צריך להתנגד כבן ליש לפרידה הכפויה שלו ממיכל. בפועל הוא רק בכה וגם נאלץ לקטוע בפקודת אבנר את הליווי שלו ממיכל, בדרכה לשוב לדוד. מיכל גם נאלצה להיפרד מהבחור שלה במקום שנקרא "בחורים". עוד אירוניה).

לא בכדי לא מוסר לנו המספר דבר על המפגש המחודש של דוד עם מיכל, כי כל המהלך של השבתה נבע מחישוב אינטרסנטי ולא מגעגועים. המניע של דוד היה כה מחושב שהוא אפילו ויתר על מראית עין של אהבה למיכל, במפגשם המחודש. (דוד שהיה שחקן מוכשר יכול היה בקלות לבכות לעיני כל בפגישה עם מיכל, כפי שעשה על קבר אבנר ובמקרים אחרים).

לסיום הערה מגדרית – המספר לא מדווח ולו במילה על התגובות של רצפה בת איה על אבנר שכפה עצמו עליה ועל זו של מיכל שנאלצה להיפרד פעמיים משני הבעלים שלה. (אמנם מיכל אהבה את דוד, אך שאול אביה ניצל זאת כדי להביא למותו של דוד בעיסקה שהוא הציע לו – 100 עורלות פלשתים תמורת מיכל). השתיקה של המספר שנובעת מהטייה גברית, מבליטה עוד יותר את השימוש הסמלי בנשים כפיונים במשחק הפוליטי.

 

הערה

אבשלום שכב עם פילגשי דוד, כדי לסמל את רצונו להדיח את אותו מהמלוכה ולתפוס את מקומו.