אֲנִי֙ אֶהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן - שמו"ב ז' | עופר בורין

מאת: עופר בוריו ת.פרסום: 25/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

עכשיו, כשארמון המלך וארון האלוהים נמצאים שניהם בעיר דויד, מהרהר דויד בקול רם, באוזני נתן הנביא, על הפער בתנאי הדיור שלו ושל ארון האלוהים:

ב וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא רְאֵ֣ה נָ֔א אָנֹכִ֥י יוֹשֵׁ֖ב בְּבֵ֣ית אֲרָזִ֑ים וַֽאֲרוֹן֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים יֹשֵׁ֖ב בְּת֥וֹךְ הַיְרִיעָֽה ׃

מי זה נתן הנביא שלפתע מופיע משום מקום? אני לא יודע, אבל לפי תשובתו, נראה שחוכמה רבה אין בו אבל רצון עז לרצות את מלכו, יש לו:

ג וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ לֵ֣ךְ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּֽךְ ׃

נתן, כשמו כן הוא, נותן. מה הוא נותן? מה שהוא חושב שרוצים לקבל.
אני אגב, לאור ניסיון העבר עם ארון האלוהים, הייתי מייעץ לדויד – עזוב. ארון האלוהים טוב לו כשעוזבים אותו במנוחה.
יהוה, שכלל אינו נוכח בדיאלוג בין דויד לנביא החדש, נחרד מהעצה שנתן נתן לדויד וממהר לתקשר לנתן מסר אחר לחלוטין:

ד וַיְהִ֖י בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־נָתָ֖ן לֵאמֹֽר ׃ ה לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל־עַבְדִּ֣י אֶל־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי ׃

יהוה מנחה את נתן להגיד לדויד, עבד אלוהים, "האתה תבנה לי בית לשבתי?" או בעברית פשוטה: מי אתה דויד, שתבנה לי, ליהוה, בית. 
בהמשך מסביר יהוה שהוא זה שבונה את בית דויד. לא בית במובן הפיסי, אלא את בית המלוכה, כולל שושלת מלוכה:

יא וּלְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַהֲנִיחֹ֥תִי לְךָ֖ מִכָּל־אֹיְבֶ֑יךָ וְהִגִּ֤יד לְךָ֙ יְהוָ֔ה כִּי־בַ֖יִת יַעֲשֶׂה־לְּךָ֥ יְהוָֽה ׃ יב כִּ֣י׀ יִמְלְא֣וּ יָמֶ֗יךָ וְשָֽׁכַבְתָּ֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִימֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יֵצֵ֖א מִמֵּעֶ֑יךָ וַהֲכִינֹתִ֖י אֶת־מַמְלַכְתּֽוֹ ׃

הבנת דויד?! אומר יהוה, גם אחרי שאתה תמות, אני יהוה אמשיך את המלוכה שלך באמצעות הבנים שלך.
ויהוה מוסיף עוד:

יג ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י וְכֹנַנְתִּ֛י אֶת־כִּסֵּ֥א מַמְלַכְתּ֖וֹ עַד־עוֹלָֽם ׃ יד אֲנִי֙ אֶהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣עֲוֹת֔וֹ וְהֹֽכַחְתִּיו֙ בְּשֵׁ֣בֶט אֲנָשִׁ֔ים וּבְנִגְעֵ֖י בְּנֵ֥י אָדָֽם ׃

ניסוח מדויק להפליא: הוא (הבן שלך) יבנה בית לשמי (לא לארון הברית, לא ארון האלוהים, אלא בית לשם שלי), אני אהיה האבא של הבן הזה (דויד אולי האבא הביולוגי, אבל אני יהוה האבא) והוא יהיה לי לבן (הסמכות ההורית לבן הזה תבוא ממני, מיהוה, ולא ממך דויד) ובכל מקרה – הוא יהיה בשר ודם, נגוע בנגעי בני האדם.
החזרה לכאורה הכפולה – אני האב שלו והוא הבן שלי, מוודאת שדויד מבין ללא צל של ספק, מי פה הבוס.
רבים רואים בפסוקים האלה את הציווי לפיו יהוה מאשר לבן של דויד לבנות את בית המקדש (הראשון). אני חושב בדיוק להיפך – כל הפרק הזה, והפסוקים האלה בייחוד, באים להורות לנו, בני האדם, שיהוה אינו מעונין שנבנה לו בית. אנחנו, כולנו, כולל המלכים החזקים ביותר, נגועים בנגעי בני האדם ואין ליהוה כל צורך בבית שנבנה עבורו. היקום כולו, ובני האדם שבתוכו, הם הבית של יהוה. 
בנו של דויד, המקבל את כל סמכותו מיהוה ולא מדויד אביו, יבנה בית ל"שם אלוהים". הבית הזה אין בו דבר משמעותי ליהוה אלא רק השלמה של יהוה עם הצורך של בני ישראל, שאינם מסוגלים לעבוד את יהוה מבלי שיראו משהו מוחשי מול עיניהם, שיהיה להם מקום שבו יוכלו לדבר עם "שם האלוהים".
"שם האלוהים" הוא רחוק מאוד מלהיות האלוהים עצמו או אפילו רוחו.
"שם האלוהים" הוא שם שבני ישראל נותנים לישות האלוהית. ברור שיהוה אינו קשור ואינו חלק מהשם שבוחרים בני האדם לתת לו.
=====
דויד מקבל את המסר מנתן, וממהר לפנות בתפילה קורעת לב ליהוה, בעודו משתטח מול ארון האלוהים.
בתפילה ארוכה שבה דויד משתמש במילה "עבד" לתאר את היחס בינו לבין אלוהים עשר (10) פעמים (תואר כבוד השמור בעיני אך ורק למשה), דויד "מסנדל" את אלוהים לעד:

כח וְעַתָּ֣ה׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּה־הוּא֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים וּדְבָרֶ֖יךָ יִהְי֣וּ אֱמֶ֑ת וַתְּדַבֵּר֙ אֶֽל־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת ׃ כט וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם ׃

אתה אלוהים הגדול, אני דויד עבד "קטן ועלוב" – הואל נא לברך את הבית שלי (אותי ואת 
בני עד סוף הדורות).
=====
דויד בהחלט מתוחכם ומסתגל במהירות. בכל מה שקשור לענייני ארון הברית, הוא הבין שיש סכנה משום שיהוה מאוד לא צפוי בעניין הזה, ולכן הוא מפעיל בדרך מתוחכמת את נתן בעניין.
בכל מה שקשור לחנופה – הוא עושה את העבודה לבד עם כל הגינונים הנדרשים.

האם אלוהים מתרשם? נחיה ונראה.