אתה האיש - שמואל ב' י"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין, הציור אנג'לה קאופמן ת.פרסום: 31/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יהוה מאוד לא אוהב את ההתנהלות של דויד בפרשת אוריה החיתי ובת שבע. הפרק הקודם מסתיים כך:

כז וַיַּעֲבֹ֣ר הָאֵ֗בֶל וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֜ד וַיַּאַסְפָ֤הּ אֶל־בֵּיתוֹ֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בֵּ֑ן וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה דָוִ֖ד בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה ׃

נתן הנביא הוא זה המקבל את המשימה להעמיד את דויד על חומרת מעשיו. נתן משתמש בטכניקה מעניינת כדי להוכיח את דויד. 
דויד היה כל כך אטום, שפנייה ישירה כנראה לא הייתה עוזרת, ולכן נתן מספר לדויד ספור על עשיר שגוזל כבשה יחידה של איש עני כדי להעלות אוכל על שולחנו של אורח.
דויד שומע את הספור, המוכר לנו כמשל כבשת הרש, ומגיב באופן הבא:

ה וַיִּֽחַר־אַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־נָתָ֔ן חַי־יְהוָ֕ה כִּ֣י בֶן־מָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאת ׃ ו וְאֶת־הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָמָֽל ׃

העונש שמכריז עליו דויד הוא חמור: מוות ותשלום כבד על הכבשה שגזל העשיר מהעני.
ואז נתן מגלה את הנמשל:

ז וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶל־דָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ

"אתה האיש" אומר הנביא, ללא כחל ושרק (באופן גלוי וברור, ללא כיסוי וללא איפור), למלך. 
רבים רואים באמירה הזו את האמירה החשובה ביותר בתנ"ך. הינה יכול נביא לפנות למלך ולהוכיח אותו כאשם במעשה חמור. נתן אומר לדויד מילים קשות ומאשים אותו ברצח:

ט מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ׀ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ ֯בְּעֵינוֹ אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן ׃

ודויד מגיב בשתי מילים שנחשבות כתשובה הגדולה ביותר האפשרית:

יג וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה

תילי תילים של מאמרים, דרשות ושבחים הורעפו על דויד בשל ההודאה הזו באשמה. ואני אומר – אין כאן תשובה אמיתית!
דויד אומר: "חטאתי ליהוה". הוא אינו אומר "חטאתי". האם דויד לא חטא לבת-שבע? האם הוא לא חטא לאוריה? האם הוא לא חטא לכל הלוחמים שיואב שלח למוות יחד עם אוריה כדי לכסות על רצח אוריה? האם הוא לא חטא למשפחות של כל אותם לוחמים? האם הוא לא חטא בחטא השחתת הצבא? האם הוא לא חטא לעמו? הרי דויד אמנם נמשח למלך ע"י יהוה, אבל הוכתר למלך ע"י כל העם! 
דויד לא רואה את האנשים. הוא רואה רק את עצמו ואת יהוה ולכן מבקש כפרה מיהוה על חטא שעשה לאנשים. אילו היה מבקש סליחה מהאנשים והנשים שפגע בהם הייתי אומר שבאמת עשה תשובה גדולה והחרטה שלו אמיתית. אבל לא כך היה.
ועל חרטה זו של דויד עונה לו נתן:

וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־יְהוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת ׃

כלומר – יהוה סולח לך ולכן לא תמות.
האמנם סלח יהוה לדויד? נתן מודיע לדויד שהבן שנולד מבת שבע – ימות. הוא מודיע לדויד ש"לא תסור חרב מביתך עד עולם" ועוד קללות איומות ונוראות.
אז נראה לי שיהוה לא הורג את דויד לא כחסד על חזרתו בתשובה, אלא להיפך, כעונש על כך שהוא אינו עושה חרטה אמיתית והוא משאיר אותו בחיים שיראה איך כל ביתו מתמוטט עליו בעודו בחיים. ייתכן וזה עונש כבד יותר מעונש מוות.
והינה – מיד יהוה פועל והילד שנולד מבת שבע חולה במחלה אנושה.
דויד מתפלל במשך 7 ימים ומבקש מיהוה שיחייה את הילד. אבל הילד מת. מיד כשמת הילד קם דויד ומפסיק את הצום והתפילות. שואלים אותו אנשיו: מדוע אתה מפסיק את האבל עכשיו, כשהילד מת? הרי יושבים באבל אחרי המוות ולא לפניו. ודויד עונה להם משפט מדהים:

כב וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ ֯יְחָנַּנִי יְהוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד ׃ כג וְעַתָּ֣ה׀ מֵ֗ת לָ֤מָּה זֶּה֙ אֲנִ֣י צָ֔ם הַאוּכַ֥ל לַהֲשִׁיב֖וֹ ע֑וֹד אֲנִי֙ הֹלֵ֣ךְ אֵלָ֔יו וְה֖וּא לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלָֽי ׃

עכשיו, כשהילד מת, אין טעם להמשיך ולצום ולהתפלל. הפור נפל. 
אבל כשדויד אומר: "האוכל להשיבו עוד? אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי!" למה הוא מתכוון? רבים מפרשים שהוא מתכוון לילד המת שהוא לא יכול יותר לשוב לדויד. אבל אפשר גם אחרת. אני חושב שדויד אומר: התפילות שלי לא נענות. אני יכול ללכת ליהוה (כלומר להתפלל בכל כוחי) אבל יהוה כבר לא שומע אותי (והוא לא ישוב אלי).
דויד לא מבין, וייתכן ולא יבין לעולם, את משמעות המשפט שכולנו מכירים:
"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח, ז ( 
יהוה לא שומע לו לא בשל חטאו אלא בשל כך שהוא אינו מבקש סליחה מהאנשים שפגע בהם.
=====
בפרק ח`, רק לפני 5 פרקים, נאמר על דויד שהוא:

טו וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ ׃

לא האמנתי לאמור שם.
והדגש הוא על "לעמו".

לעצמו, לא ידע דויד לעשות משפט צדק. בשביל זה צריך מערכת משפט וחוק חזקים.
=====
הפרק הזה מלא בעוד הרבה מאוד נושאים מרתקים אבל קצרה היריעה.
העיקר בעיני הוא שמול מנהיג חוטא ומשחית חובה להגיד "אתה האיש" וחזרה אמיתית בתשובה אינה "חטאתי ליהוה".

זה לא מספיק.