שובר שתיקה - שמו"ב י"א | עופר בורין 

מאת: עופר בורין התמונה - (Pieter Lastman ca. 1583 – 1633 David hands the Letter to Uriah (42 × 63 cm) ת.פרסום: 31/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

זה הפרק המתאר את פרשת דויד, בת שבע ואוריה החיתי.

דויד, שעל שיגעון הגדלות המתפתח בו עמדתי במאמרים קודמים, מגיע לשיא שגעוני חדש. הוא מחליט לקחת את בת-שבע הנשואה לאוריה החתי לעצמו, וכדי לממש זאת, מצווה על יואב בן-צרויה להביא למותו של אוריה בקרב.

בפרק הזה יש הרבה מאוד סוגיות ואני בוחר לטפל באחת מהן, באמצעות דיאלוג קצר בין יואב בן צרויה לבין אוריה החתי, בשדה הקרב.

כל קשר בין הכתוב לבין מה שבאמת התרחש אינו מקרי:

יואב: "היי אוריה, אני רואה שחזרת מהשליחות אצל המלך. מה בפיך?"
אוריה: "תדע לך יואב, לא הסכמתי לבקשת המלך ללכת לנוח בבית עם בת-שבע אשתי האהובה. המלך נתן לי למסור לך את המכתב הזה"
אוריה מגיש ליואב מכתב מהמלך, סגור באופן שברור שאוריה לא פתח אותו ולא יודע מה תוכנו. על המעטפה כתוב – "עבור יואב בן צרויה, סודי ביותר, למכותב בלבד".

יואב פותח את המכתב. התוכן קצר:

אל: הרמטכ"ל
הנדון: אוריה החיתי
פקודה: תדאג שהנדון ימות בקרב.
על החתום: דויד מלך ישראל.

יואב קורא את המכתב, מקפל אותו ושומר אותו אצלו.

יואב: "כל הכבוד אוריה, עבודה יפה. אני מצרף אותך לסיירת מטכ"ל עם הלוחמים הנועזים ביותר. יש לכם משימה קריטית לביצוע וחשוב לי שאתה תהייה בין המובילים"
אוריה: "תודה המפקד"

יואב קורא למפקד סיירת מטכ"ל ונותן לו משימה שאיש ממנה לא יחזור בחיים.

לאחר כמה שעות, יואב שולח מכתב עם שליח למלך:
אל: דויד מלך ישראל
הנדון: מות לוחמים בקרב 
מלכי,
בקרב האחרון נספו מספר לוחמים נועזים. גם אוריה החיתי נפל בקרב.
יהי זכרם ברוך
על החתום: הרמטכ"ל.
=====
יואב, שר צבא דויד, משתף פעולה ברצח של אוריה החיתי ואף גורם למותם של לוחמים נוספים כדי לחפות על המזימה הזדונית של המלך.
הפקודה הייתה בלתי חוקית בעליל ודגל שחור התנוסס מעליה.
הרמטכ"ל לא סירב פקודה ואף הוסיף חטא על פשע.

והמספר התנכ"י, מבלי לרחם על היושבים בציון, "שבר שתיקה" ופרסם את האירוע המביש בספר הספרים, בשפות רבות.