טעות גורלית של מלך חדש -  שמואל ב' י' |  מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 31/07/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד, וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.

מותו של מלך הוא ציון דרך מעורר דאגות ותקוות בקרב הממלכות השכנות. לא כל יורש עצר ממשיך בקפדנות את המדיניות אותה ניהל אביו. מאידך, זה יכול להיות רגע של חולשה בממלכה, ששליטה התחלף, והשכנים יכולים לנצל רגע זה, ולתקוף את הממלכה. זה הרגע בו ניתן, כאופציה שלישית, לנסות ולהתפייס עם אומה, ששליטה הקודם היה ביחסים עוינים או מלחמתיים עם השכנים. אם היחסים בין הממלכות היו תקינים קודם לכן, מבקש רגע זה לשלוח משלחות דיפלומטיות שיאשררו הסכמים קודמים, ויבטיחו את המשך היחסים הטובים. הצעד המתבקש ביותר הוא ביקור אישי של השליט השכן אצל יורש העצר החדש, כדי לבסס יחסים אישיים בין השניים. אבל לא תמיד זה אפשרי.

דוד כנראה עסוק עדיין במלחמות עם ממלכות אזוריות שכנות, ואולי הוא אינו בוטח בחנון בן נחש, או אולי הוא סבור, שמשלחת נמוכת דרג מתאימה לאופי היחסים בין ממלכתו לממלכה העמונית החלשה יותר. מכל מקום, דוד מסתפק בשליחת עבדיו כמחוות ניחומים למלך הצעיר, המתאבל על מות אביו.

יתכן שדוד טעה בשיקוליו הדיפלומטיים, אך יתכן גם כי שרי בני עמון, המלווים את חנון, המלך המעיר, ניסו לנצל את חילופי השלטון לעריכת שינוי במדיניות כלפי ממלכתו של דוד. הם הצליחו לעורר את חשדו של המלך כלפי מניעיו של דוד:

וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם: הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ, כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים? הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ!

בעולם העתיק, בו אפשרויות הריגול לא כללו פעולות סייבר ומחקרי תקשורת, היה בביקור של משלחת נציגי ממלכה זרה בהחלט אפשרות של ריגול. חנון בוחר להשתכנע מההסתה הזאת, והוא בוחר בדרך ביניים, שאינה מלחמתית (הוא אינו הורג את נציגי דוד), אבל משפילה ומתגרה. בזאת אומר חנון לדוד: אני מזלזל באנשיך ובכוחך להילחם בי. המציאות הדיפלומטית עומדת להשתנות. אתה אינך השליט החזק באזורנו. פעולות ההשפלה מפורטות ומצמררות:

וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם, וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם, וַיְשַׁלְּחֵם.

גילוח חצי הזקן אינו רק פוגע בכבודם של אנשי המשלחת, אלא גם מפגין כלפיהם לעג מרושע. גם כריתת המדים וחשיפת אחוריהם של האנשים תורמת להשפלה.

אגב, השפלת נציגים דיפלומטיים של מדינות זרות אינה נחלת העולם העתיק בלבד, וברמז קטן יוזכר אותו סגן שר חוץ שלנו, שהושיב את השגריר הטורקי על כיסא נמוך. עבור הטורקי זו היתה השפלה, או תירוץ לדרדור היחסים בינם לבינינו. אם היו כוונות טובות משני הצדדים, היה ניתן לתקן את המשגה, אבל כנראה לא היו.

דוד מתחיל בניסיון לצמצם את הנזק. לא כל עם ישראל צריך לראות, לשמוע ולהזדעזע מהמעשה המרושע של מלך עמון. הוא מורה לאנשי המשלחת לשבת ביריחו עד שיצמח זקנם מחדש.

ובינתיים ברבת בני עמון מבין חנון בן נחש את משמעות מעשהו, ולמרות שדוד אינו מגיב בצעד מלחמתי כלשהו (לפחות התנ"ך לא מדווח על כך), ברור לו, לחנון, שהמצב הרגוע שהיה לפני ביקורה האומלל של המשלחת בחצרו לא יימשך, והוא מתכונן למלחמה. גיוס הממלכות הארמיות שמצפון לו הוא ניסיון ליצור קואליציה שתהיה ביחד חזקה מצבאו של דוד, מה שמעיד על כך, שעמון לבדה היתה חלשה מכדי עמידה מול דוד.

האם באמת ניסה דוד לרגל את ארץ בני עמון? התנ"ך לא מספק לנו רמז על כך. להפך: התנ"ך מצביע על המניע של שליחת קבוצת המנחמים שלו אל ארמון חנון בן נחש, ומניע זה הוא החזרת טובה תחת טובה, שנחש היטיב עם דוד בעבר. התנ"ך לא מספר לנו מה היתה אותה טובה, ויתכן שבאותם ימים בהם נרדף דוד על ידי שאול, באו גם העמונים, כמו המואבים, לעזרתו בדרך כלשהי.

לפנינו סיפור המצביע על אפשרות הידרדרות יחסים דיפלומטיים בין מדינות עקב חשדות של צד אחד במשנהו או עקב תככים פנימיים באחד החצרות, והידרדרות זו מובילה למלחמה. האם ניתן היה למנוע מלחמה זו, בין דוד לבני עמון? קשה לדעת. טקטית יכול היה דוד לשלוח שליח אל הגבול בין שתי הממלכות, ולהציע את ביקור משלחת התנחומים. סירוב של העמונים היה יכול להעציב את דוד, אבל בדרך זו היתה נמנעת ההשפלה, אשר הובילה אל אותו `מדרון חלקלק`. אם חיפשו אנשי חנון תואנה לפתוח במלחמה מול דוד, הם היו מוצאים אותה בכל מצב.

תוצאות המשבר הזה מוכיחות כי חנון טעה שלוש פעמים. הוא נתן לשריו לשכנע אותו כי משלחתו של דוד עוסקת בריגול; הוא השפיל את שליחי דוד; הוא בטח בכוחה של הקואליציה עם הממלכות הארמיות הקטנות להציל את עורו.