חטא דוד - חטא שאול - שמואל ב' י"ב |  מני גל

מאת: מני גל הציור GAMES TISSOT ת.פרסום: 04/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יש כל כך הרבה הבדלים בין חטאו של שאול, שהביא עליו את סוף מלכותו, לבין חטאו של דוד, אשר הסתיים בדרך אחרת לגמרי. ודווקא משום כך – ההשוואה מעניינת מאד.

טיב חטאו של שאול: שאול נצטווה מפי ה` על ידי שמואל להשמיד את כל העמלקים, כולל רכושם. שאול הפר את הצו הזה, באפשרו לעם לשלול שלל ובהביאו את אגג מלך עמלק חי בפני שמואל. טיב חטאו של דוד: דוד הפר צו מוסרי חמור ביותר, נאף עם אשת-איש ושלח את בעלה למות בשדה הקרב. במקרה זה התנגשו חוק התורה עם מנהגי המלוכה בעולם העתיק, על פיהם צווים מוסריים אלה אינם חלים על מלך.

ניסיונו של שאול להצדיק את מעשהו: שאול מודה שעבר על מצוות האל המפורשת, והוא אומר כי הוא ירא את העם ושמע בקולם. הוא מוסיף ואומר, כי את עיקר מצוותו של האל הוא מילא, וכי השלל, בני הצאן והבקר, נלקח כדי לזבוח זבח תודה לאל. ניסיונו של דוד להצדיק את עצמו אינו קיים. דוד מודה בחטאו הגדול.

עונשו של שאול: ה` מאס בשאול מהיות מלך, והוא עתיד לתת את המלוכה למישהו אחר, טוב ממנו. עונשו של דוד: `לא תסור חרב מביתך עד עולם` (יהא אשר יהא העונש הזה...); נתן מנבא לדוד בדרך עקיפין את מרד אבשלום, שבו ישכב אבשלום בנו את פילגשי דוד לעיני כל העם; בנם התינוק של דוד ובת-שבע ימות זמן קצר אחרי לידתו.

סליחה לשאול אחרי ההודאה בחטא: אינה קיימת. שמואל נפרד ממנו, ולא שב לראותו, והוא אף מתאבל על שאול כאילו מת כבר. סליחה לדוד אחרי ההודאה בחטא: מתקבלת מיד, למרות שהעונשים אינם מתבטלים.

המשך דרכו של שאול אחרי המעשה: רוח ה` סרה מעם שאול, הוא פוגש את דוד ומבין כי הוא עתיד לרשת אותו, ומרגע זה שאול הופך רדוף ורודף – עד מותו בגלבוע. המשך דרכו של דוד אחרי המעשה: דוד מוליד בן נוסף מבת-שבע, הוא שלמה, היורש לעתיד בברכת אביו; דוד אף ממשיך בניהול המערכות הצבאיות נגד הממלכות השכנות, ובהצלחה. נבואת החרב שלא תסור מבית דוד עתידה להתממש בשרשרת מעשי התככים והאלימות בין בניו של דוד לבין עצמם, ובמרד אבשלום בדוד. דוד יגיע לשיבה כמלך, אם כי לשיבה לא מכובדת במיוחד.

הסתירה בין גודל החטא של השניים לגורל השושלות שלהם זועקת לשמים. נזכור את הידוע לנו אודות סיפורי המקרא על שאול ודוד: א. את הסיפורים כתבו, ככל הנראה, אנשים מחצר בית דוד, והם, כך אני מבין, היו שלמים למדי עם מה שאני מזהה כסתירה גדולה. ב. יש הסבורים כי הרצף של מלכות בית דוד, אותה תוצאה של הבטחה אלוהית לדוד, לא היה ולא נברא, וכי גם בממלכת יהודה היו רציחות והמלכת מלכים במקום המלכים שהוסרו מהדרך, מלכים שבאו ממשפחות אחרות, ואולי אפילו מקרב שבטי ממלכת ישראל.

פסוק אחד מדברי שמואל אל שאול עשוי להסביר את ההבדל המקומם בין שני הסיפורים: קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם, וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ.

כלומר – דוד טוב משאול. כך סבור מי שכתב את הפרקים האלה. מותר לנו לחשוב אחרת.