סיאוב - שמו"ב י"ג | עופר בורין

מאת: עופר בורין , Photo : Wikimedia Commons / Eustache Le Sueur ) Amnon and Tamar ת.פרסום: 04/08/19
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק שהכותרת שאני נותן לו – סיאוב.

הפרק פורס בפנינו מסכת עובדות מפורטת:
- לאבשלום בן דויד אחות יפה ושמה תמר (יש לשים לב שתמר מאופיינת ביופייה)
- אמנון בן דויד אהב את תמר.
- תמר הייתה בתולה.
- יונדב, האח של דויד, היה חבר של אמנון (דוד חבר).
- יונדב היה חכם מאוד.
- אמנון מתוודה בפני יונדב על אהבתו הרבה לתמר, אחות אבשלום (שאלה: אם אמנון הוא בן דויד ואבשלום הוא בן דויד ותמר היא אחות של אבשלום, אז היא גם אחות של אמנון לא? מה הולך שם בארמון? לפחות היא אחות של אמנון מצד האבא דויד).
- יונדב מציע לאמנון איך להתקרב לתמר: עשה את עצמך חולה. דויד יבוא לבקר אותך. תגיד לדויד שאתה רוצה שתמר תבוא אליך, תכין לך לחם ותגיש לך אותו וזה מאוד יעזור לך.
- אמנון אכן עושה עצמו חולה. דויד בא לבקרו ואמנון מבקש ממנו שתמר תבוא "ללבב לו לביבות". (הערה: כנראה ש"ליבוב לביבות" של אישה בתולה לגבר, דרש אישור של המלך. מה יש בליבוב לביבות שהוא כזה?)
- דויד פונה לתמר ומנחה אותה ללכת לבית של אמנון ולהכין לו את הלביבות.
- תמר באה לבית אמנון, לשה מולו את הבצק ומלבבת מהבצק לביבות.
- תמר מציעה לאמנון לאכול את הלביבות אך הוא מסרב ודורש מכל האנשים בחדר לצאת החוצה
- אמנון אומר לתמר שתביא את הלביבות שלבבה אליו לחדר.
- תמר מגישה את הלביבות ואמנון במקום לאכול מהן, אוחז בתמר ואומר לה שתשכב אתו.
- תמר אומרת לא
- אמנון אונס אותה
- מיד בתום האונס אמנון כבר לא אוהב את תמר. להיפך – הוא שונא אותה ודורש מעבדיו להעיף אותה מעליו.
- תמר ההמומה יוצאת החוצה, מעלה עפר על ראשה, קורעת את בגדיה וזועקת זעקה מרה על אשר קרה לה (ממש "שברה שתיקה")
- אבשלום, אחיה של תמר, מגיע ומבקש ממנה להירגע ולשבת בשקט. הוא מבטיח שהוא יטפל בעניין, ומשארי אותה בביתה "שוממה". יותר לא נשמע עליה.
- גם דויד שומע על המקרה והוא מאוד כועס.
- דויד לא עושה דבר בעניין.
- אחרי שנתיים אבשלום רוצח את אמנון כנקמה.
- אבשלום, לאחר הרצח בורח למקום שנקרא גשור.
- דויד, מתאבל על אמנון ועל אבשלום. אחרי 3 שנים הוא מסיים להתאבל על אמנון ומוכן לחזור ולקבל את אבשלום.

רצף עובדות שיכול למלא כל טלנובלה במספר פרקים עסיסיים.

יש כאן יצר תאווה בלתי נשלט, יש כאן זילות של היופי שבאהבה, יש כאן מלך קהה חושים, יש כאן יצר כיבוש אישה עד כדי אינוסה, יש כאן השתקה, יש כאן רצח כנקמה, יש כאן הפקרה של אישה שנאנסה לעצמה ללא כל סיוע, יש כאן דמויות ממשפחת המלך דויד שאבדו כל מוסר, ובעקר יש כאן מלך שאין לו כל סמכות מוסרית על בניו.
=====
נשים – היזהרנה כשאתן "מלבבות לביבות" – זה עלול להיגמר באונס.
=====
ולדויד המלך אין מה לומר בעניין.
גם יהוה הדיר את עצמו מהפרק הזה.
חרפה.
=====
ההידרדרות המוסרית של דויד מחלחלת לכל סביבתו.
"אתה האיש" אמר נתן לדויד.
והאיש ממשיך. חוטא ומחטיא את כל סביבתו.
=====

דנה ברגר כתבה לתמר:
קומי לכי מילים: דנה ברגר / לחן: דודי בר דוד

קומי לכי אחות אהובה 
צאי אל גורלך 
כי הדלת שלו נעולה 
לך יש את עצמך

קומי לכי ילדה אבודה 
קרעי את חולצתך 
אין כוכב 
את חוזרת לביתך

בבוקר בבוקר 
האור יעלה 
לביבות מתוקות נטגן 
בבוקר בבוקר 
אמת תתגלה 
את מה שנשבר עוד נוכל לתקן

קומי לכי אישה יפה 
שאי ראשך בגאון 
כי גדולה השנאה מהאהבה 
בעולם הזה אין הגיון

בבוקר בבוקר 
האור יעלה 
לביבות מתוקות נטגן 
בבוקר בבוקר 
אמת תתגלה 
את מה שנשבר עוד נוכל לתקן

https://www.youtube.com/watch?v=-4btwyKUcw8